גאון יעקב עירובין סז

וקורה כסתומה דמיא. אלא אי אמרת לחיין בלא קורה ור' יוסי במבוי דלא הוי בי' אלא לחי בלא קורה הוה יתיב וא"ל עשה לחי אחר לחיין בלא קורה לאו סתימה הוא. ואי קשיא הא מתלמידי ב"ש הוא והיכי עביד כב"ה אכתי לא שמיע לי' הא דב"ש ודר"א. א"נ במבוי פחות מד"א הוה יתיב ור' יוסי כרשב"ג וכתלמיד אחד משום ר' ישמעאל ור"א כר"ע דאמר על זה ועל זה נחלקו. ובירושלמי אמרו לחיין וקורה כב"ש או לחיין בלא קורה כב"ה והשתא אי לחיין בלא קורה קאמר ר"א נמי כב"ה ובדב"ה קא מיפלגי ת"ק סבר לחי או קורה ור"א סבר לחיין או קורה והאי תלמיד סבר כת"ק אליבא דבית הלל וסגי בלחי אחד ובירושלמי פשטי דר"א לחיין של ג' ג' קאמר דכ"ש לא סתים:

א"ר אחלי כו' עד ד' ואפי' מבוי רחב כי ליכא בפיתחי' ד' א"צ כלום מדא"ר פפא בדופן ז' בג' ומשהו סגי והא הכא דמבוי רחב ז' ומשום דלא אישתייר בפתחי' אלא ד' חסר משהו לא צריך כלום:

א"ל ר' זירא לרב אסי כו' ר' זירא מקמי' דסליק מימי נמי הוה פירשה להא דא"ר יוחנן ד' מרוח אחת כדקאמר וכ"ת ד' מכאן וד' מכאן והתני רב אדא והא דאר"י חצר צריכא שני פסין בבציר מד' דאי בד' מכאן וד' מכאן תיקשי דר' אדא ותו לא תיקשי דר' יוחנן אדר"י אלא סביר נמי למימר צריכה ב' פסין דוקא קאמ' אבל פס אחד אפי' טובא נמי לא. ורבי נמי דאמר בב' פסין לרש"י דוקא קאמר. ואפי' להר"י דאמר לרבי פס א' ד' נמי מהני. לבתר דסליק מימי פירשה אבל מקמי דסליק מימי סבר ב' דוקא וכר' אדא בר אבימי דאמר ב' של ג' ג' דוקא. וכן הא דאר"י צריכין שיהו ד' ד' דוקא במקום אחד וכי ליכא ד' במקום אחד אפי' ב' נמי לא. וקשיא לי' דר' יוחנן אדר"י. וכי סליק מימי פירשה דהא דאר"י צריכה ב"פסין בבציר מד' קאמר אבל ד' אפי' פס א' נמי והא דאמר ד' מרוח אחד קאמר אבל מב' רוחות אפי' בציר מד' נמי וכרבנן לרש"י או כרבי להר"י. וכ"ת ד' מכאן כו' והתני ר' אדא. ואע"ג דאי ד' מרוח אחת נמי תיקשי דרב אדא דאמר גדולה בי"א ולא סגי ביו"ד וד"ט וכפריש הריטב"א למאי דמסיק דפליגא דר' אדא בתרתי בג' מב' רוחות ואלו ר' יוחנן במשהו סגי לי' ובד"ט מרוח אחת ואלו לרב אדא לא מהני מדלא סגי לי' גדולה בעשר וד"ט אלא דהא לא קשיא דר' אדא כרבי דאמ' בב' פסין דוקא ור' יוחנן כרבנן דאמר ניתרת בפס א' וכדאמר רש"י למסקנא ואפי' להר"י דאמר דרבי בב' פסין וה"ה בפס א' ד' כי קאמ' הר"י לבתר דסליק מימי פירשה לדר' יוחנן ולדרבי אבל מקמי דסליק מימי סבר דר' יוחנן ודרבי ב' פסין דוקא קאמרי כרב אדא וכ"ת א"כ פס א' דרבנן לאו דומיא דב' פסין כדאקשי הריטב"א עלי' דרש"י הא לאו קושיא כולי האי אלא אי ד' מכאן וד' מכאן תיקשי לר' יוחנן מדרב אדא וכמאן אמרת דפליגת עלי' דר' אדא:

מסתברא בין לרש"י בין להר"י רבי ורבנן בשיעורא לא פליגי אלא במנין הפסין דרבנן סברי פס אחד ורבי סבר ב' פסין וכדקתני ולרש"י לרבנן פס א' דקאמרי פס ד"ט אמרי דבציר מד' ודאי לא משתרייא חצר בפס אחד וקסברו אז פס א' ד"ט או ב' פסין ורבי סבר ב' פסין דוקא אבל פס אחד אפי' טובא נמי לא. והנך ב' פסין לרב אדא בר אבימי דס"ל כר' יוסי בין לרבי בין לרבנן של ג' ג' טפחי' ור' יוחנן דס"ל כרבנן דר' יוסי בין לרבנן בין לרבי משהו מכאן ועשהו מכאן והא דאמרן וס"ל כר' יוסי לאו רבי קאמר דרבי ורבנן בשיעורא לא קמיירי אלא רב אדא ס"ל כרבי וכר' יוסי וכדצריכת לפרושי להר"י והא דאמרן דר' אדא ס"ל כרבי דאי כרבנן גדולה בעשר וד"ט סגי. אלא כרבי ופס א' ד' לא מהניא וה"ה דהוי מצי אמר דר' יוחנן לא פליג אדר' אדא אלא בהא דס"ל כרבנן דרבי אבל בהא דא"ר אדא כר' יוסי ולרבנן חי בב' פסין ג' מכאן וג' מכאן מודי לי' ר' יוחנן וקאמר ד' מרוח אחת