גאון יעקב עירובין סה

כדעתין כו' דל"ת דכ"ע היכר ציר התחתון בעי ותקשי לך מ"ד גמי ע"ג הא ליכ' ציר העליון ומ"ש ציר התחתון דצריך ומ"ש ציד העליון דלא צריך אדרבא איפכ' מסתברא ציר העליון דלא מצי קאי בלאו הכי צריך וציר התחתון דבלאו הכי נמי מצי קאי לא צריך:

אתא וקאמר רבנן דתמן דאמרו גמייא ע"ג דלא אמרין אית כן דאפי' כן ציר דהיינו חור התחתון דמצי למיעבד נמי לא בעי דלא בעי היכר ציר כלל ורבנן דהכא דאמרין ציר העליון אינון אמרין דאית כן דבעי נמי ציר התחתון דלא יהא מחוסר אלא דלת ומאן דבעי היכר ציר בעי למעלה ולמטה ומאן דלא בעי לא בעי לא למעלה ולא למטה והכא בבבלי דאיתמר א"ל תנא צוה"פ שאמרו קנה מיכן וקנה מיכן וקנה ע"ג סתם קנה כל שהוא ולית בי' כדי למיעבד בי' חור לציר ופליגא דריש לקיש דאמר צריכא היכר ציר בין מלעלה בין מלמטה והיינו דא"ל תנא קנה ע"ג דמלמעלה לא בעי היכר ציר ואע"ג דלא מצי קאי כלל בנא ציר העליון לא מיבעיא מלמטה וכדא"ר יוסה דירושלמי דמ"ד גמי לא בעי נמי מלמטה והלכתא כוותי' דבתראי נינהו ותניא כוותי':

אמרו הלכתא כוות' דר' נחמן דא"צ ליגע דרב ששת הדר לגבי' ממתניתא דכיפה ואמר הר' מרדכי אפי' למעלה מג' דאי בתוך ג' אפי' רב ששת מודי ולא דמי להא דאמרו צריכין שיהו מכוונין תחת העליון הא משוכין אפי' בתוך ג' לאו כלום מידי דהוה אקורה דבעינן ע"ג מבוי וא"ר אשי תלוי' בתוך ג' נמי ואלו משוכה לא כיפה מדברי רש"י נלמוד דפתח המתעגל אפי' מלמטה התחיל להתעגל אם יש ביניהן ד"ט חייבת במזוזה והכא משום דבמקום העיגול אין ברחבו ד'. והריטב"א והרא"ה והרמב"ם והרב בעל נימוקי יוסף ומטו בה משמי' דהרשב"א דרגלים שוות בעינן בגבוה יו"ד ורחב ד' הא לאו הכי פטורה וה"נ לא הוי צוה"פ:

מתניתי' משום ר' ישמעאל אמר תלמיד אחד כו' לאו טעמא דב"ש אתא לאשמועינן אלא משום דשאני לי' בין מבוי פחות מד"א למבוי ד"א וסבר דילמא אתי למיטעי דבית הילל לא אקילו כולי האי אלא במבוי פחות מד"א אבל מבוי שהוא מד' אמות ולמעלה מודו ב"ה דבעי לחי וקור' להכי קפריש ואזיל דבמבוי פחות מד"א ב"ש נמי מודו וכי פליגי במד"א ולמעל' דב"ה אפי' בהא לחי או קורה קאמרי ור"ע משום דאמר איהו לא נחלקו אהדר לי' דנחלקו כדכתיבא בתו':

גמ' למימרא דקסברי ב"ש כו' קס"ד כי אחמור רבנן במקום דלאו רה"י ולאו רה"ר הוא מדאורייתא ועשאוהו רבנן לכרמלית ואחמור בי' רבנן לאשויי רה"י גמורה אבל ברה"י גמור דאורייתא לא אחמור בי' דמשום פרוץ במילואו למקום האסור בהיכרא בעלמ' סגי דלא להוי מילואו ומדאצרכי ב"ש לחי וקורה מכלל דקסברי ד' מחיצות רה"י דאוריי' ועד ד' מחיצות לא הוי רה"י דאוריי' והיינו דבעי לחי וקור' למישוויי' רה"י גמורה דרביעית אפי' שם מחיצה מהני וכדאמרן בשמעתין דאפי' לחי לחוד מחיצה דאורייתא היא וכ"ת א"ה מאן דלית לי' דב"ש חצר נמי תיסגי לי' בפס כ"ש ורש"י האמר בשמעתין דאפי' רבנן דפליגי אדרב בעי פס ד' כי קאמר רש"י למסקנא אבל למאי דס"ד השתא רבנן פס כ"ש קאמרי ומשני לזרוק משלש הוא דמחייב ואפי' ברה"י גמורה אחמור רבנן ושינויי הוא דקא משני דמהא ליכא למשמע מינה והדר דייק לב"ה מדאחמור בשלישית כולי האי ובעי מחיצה גמורה צוה"פ למר ודלת למר ואי ב' מחיצות רה"י כולי האי ודאי לא אחמור ומשני אימא אפי' כולי האי אחמור אע"ג דרה"י הוא ושינויא הוא דמהא ליכא למשמע מינה אבל להלכה בציר מג' ודאי לא הוי רה"י א"נ ה"ק לימא קסברי בה ג' מחיצות גמורות דאורייתא ומשני לזרוק מב' ושלישית לחי הוא דמחייב וכרב יהודה דשמעתין דאמר מבוי שאינו ראוי' לשיתוף