גאון יעקב עירובין סד

א"ר חסדא צו"פ שעשאה מן הצד רב האי גאון והריא"פ והרמב"ם אמרי בסמוך לקרן ורש"י והרא"ש והרשב"א והריטב"א דאמרי הא שרי אלא מן הצד שקשר לקנה שלמעלה מן הצד ואמר הרב בעל ט"ז דלא אסיר אלא אם החבל שלמעלה קשור שלא בקצה העליון של קנה אלא בולט קצת מן הקנה למעלה מן החבל אבל אם הוא כרוך בקצה העליון מצדו ואין בולט מן הקנה למעלה מהחבל כשר והיינו דאמר רש"י באמציעתן אבל הריטב"א לא כן אמר אלא דאמציעתן דרש"י לאו דוקא ומן הצד הוא על פניהם או סמוך לראשן או באמציעתן וכן משמע לישנא דהרא"ש שאין זה דרך הפתח אלא נותן המשקוף על גב המזוזות וה"נ על גביהן ממש צריך:

שלש מחלוקת בדבר א"ד לא בריאה ולא היכר ציר צריך והיינו דאמר לי' לא אמר ולא כלום וכן אמר הרשב"א (עה"ק שער ב' ב.) והריא"פ והרמב"ם אמרו בריא צריך וא"צ היכר ציר וכן אמר הרב בעל ההגהות מיימוני משמי' דרש"י וכן קבלו אנשי טריוש ואנשי נר בונ' והראב"ד והר"מ ובעל סמ"ג וסמ"ק והרא"ש אמרו תרוויי' צריכי בריא' והיכר ציר ומסיים הרשב"א וראוי לחוש לדבריהם ותהו בה רבנן בדהריא"פ ואמר הרא"ש בירושלמי פליגי ר' יוחנן ור"ל וסבר הריא"פ הלכתא כר' יוחנן וכן אמר הריטב"א והרא"ש אמר הא ר"ל משמי' דר' ינאי אמר והלכתא כוותי' דרבי' דר' יוחנן הוא ואמרינן אנן שפיר קאמר הריא"פ ורש"י ורמב"ם דאתמר בירושלמי אבא בר הונא אמר צוה"פ שאמרו קנה מכאן וקנה מכאן וגמייא על גביהן ר' ינאי בשם רשב"ל ציר וכן ציר לא יהא מחוסר אלא דלת. פריש בה הרב בעל קרבן העדה ציר הוא דבר חד שבדלת שנותנין אותו בחור ובו סובבת דלת וכן ציר מקום מוכן שיהא בה חור שהדלת סובבת בו ואע"פ שא"צ דלת מ"מ בעינן דחזיא לדלת וכו' וכן מלשון את הכיור ואת כנו:

עוד אמרו התם ר' ירמי' בשם ר' שמואל ב"ר יצחק ציר וכן ציר לא יהא מחוסר אלא דלת אמרה ר' ירמי' קומי ר' זעירא א"ל ומה בידך פי' הרב בעל ק"ה מה קבלת מרבותיך אם סגי לגני ע"ג או צריך ציר וכן ציר ר' אילא בשם ר' יוחנן צוה"פ שאמרו קנה מכן וקנה מכן וגמי ע"ג א"ר יוסה רבנן דהכא כדעתין ורבנן דתמן כדעתין רבנן דתמן דאינון אמרין צוה"פ שאמרו קנה מכן וקנה מכן וגמייא ע"ג ואינון אמרין לית כן ורבנן דהכא דאינון אמרין ציר וכן ציר לא יהא מחוסר אלא דלת ואינון אמרין דאית כן פירשה הרב בעל קרבן העדה ואינון אמרין לית כן דבצוה"פ כזה אין להתיר ביתר מעשר לכך מגיהין משנתינו ואמרין לית כן כמותינו ותני בה צריך למעט וכדאמרו התה א"ל רב לית כן כמשנתינו ואינון אמרין דאית כן דבצוה"פ שיש בו ציר וכן ציר ואינו מחוסר אלא דלת יש להתיר אפי' בעשר ודהרב בעל קרבן העדה קשיא טובא חדא הריא"פ והרמב"ם דאמרו כמתניתין דא"צ למעט ואמרי דלא בעינן היכר ציר והא אסקינן הכא דמאן דבעי היכר ציר מתני אין צריך למעט ומאן דלא בעי היכר ציר מתני צריך למעט ועוד הכא דאמרינן דפליגי בציר מנא לן אטו משום דאמר קנה מיכן וקנה מכן וגמייא ע"ג לא מצי סבר נמי היכר ציר והרי מאן דבעי היכר ציר אית לי' נמי הא דקנה מיכן כו' ובבבלי נמי האמר ר"ל היכר ואמרו תנא צוה"פ שאמרו קנה מיכן ולהר"מ והראב"ד לא פליגא ותו מאי ציר וכן ציר לימא כן ציר. ואי יתד הדלת הסובב בהחור קאמר יתד בלא דלת מאי עבידתי' אלא האי ציר וכן ציר דקאמר ציר היינו ציר העליון וכן ציר היינו ציר התחתון כדכתב ואת כנו וכול' היכר ציר קאמר שיהו חור למעלה במה שעל גביהן וחור למטה בקרקע ותדע דקא' ולא יהא מחוסר אלא דלת ואי חור התחתון לחוד קאמר דלת בציר התחתון מי קאי והתנן מחזירין ציר התחתון במקדש אבל לא במדינה והעליון כאן וכאן אסור דציר התחתון לא מחזי כבונה דבציר העליון לחוד נמי קאי אבל לא העליון דמחזי כבונה דבציר התחתון לחוד ל"מ קאי אלא חור למעל' ולמט' אינו מחוסר אלא דלת והיינו דפליג אאבא ב"ר הונא דאמר גמי ע"ג וגמי ל"מ עביד בי' חור לציר ואתא ר' יוס' וקאמר רבנן דהכ'