גאון יעקב עירובין סב

אסו' הא בחד מיני' שרי והשתא אנן דלית לן להא דרב אפי' בית' מיו"ד ופרוץ מרובה שרי ל"ש כי מוקמית לה לדר' יוחנן כדסליק אדעתי' מעיקרא ל"ש כי מוקמית לי' כדאסיק ורבן אליהו אמר מהא דירושלמי דאמרה מודה ר"ל לענין שבת שאין פיאה מתרת ביות' מיו"ד כו' ואע"ג דבגמרא דידן אמרו דאפי' ביות' מיו"ד מהני לר' יוחנן כדאמרי לעולם בעש' כו' דיחויא הוא ולא קיימא ממתני' דחבלים וקשיא חדא מי דחינן תלמודין מקמי' דירושלמי ותו א"ה ר"ל מתני' דחבלים במאי מוקי לה וירושלמי אמרה דמודי ר"ל לענין שבת אבל תלמודין דאמרי דפליגי וקשיא לר"ל הלכך חזינן אנו דהרמב"ם ס"ל להא דהריטב"א דאמ' לדידן נמי אע"ג דית' מעש' נית' בצוה"פ פרוץ מרובה אינו נית' והיינו טעמא דפסי ביראות והיינו טעמא דשיירה. והרמב"ם דאמ' והוא שלא יהא הפרוץ מרובה על העומד דפרוץ מרובה אפי' בעשר אינו נית' בצוה"פ ודר' יוחנן ור"ל במחיצה אחת דומיא דכלאים דקא מפסקא האי מחיצתא בין גפנים לזרעים וכהריצב"א בעל התוס' ולמאי דסליק אדעתין בית' מיו"ד אמחיצה רביעית וכי מוקים לה במן הצד ובעשר אמחיצה שלישית דצריכא צוה"פ דמחיצה רביעית בלחי בעלמא סגי דבשבת בהאי מחיצתא דמהניא בי' צוה"פ בפרוץ כולה. אלא הא דאמר הרב בעל הסמ"ג צוה"פ שאינו רחב יותר מיו"ד מתיר אפי' מד' רוחות כדאיתא בפ"ק דעירובין גבי נעץ ארבעה קונדסין בד' פינות השדה ומתח זמורה עליהן ואומר שם אילא ביו"ד בהא לימא ר' יוחנן בשבת לא ע"כ קשיא אי מהתם אפי ביותר מיו"ד נמי דהא אמר לרב הוא דלא מהניא הא לדידן מהניא. ובירושלמי אמר' דר' יוחנן ור"ל לא פליגי אלא בכלאים וביתר מיו"ד הא בשבת אפ' ר"ל מודי דלא מתרת ביותר מיו"ד ובעשר אפי' לר' יוחנן ואפילו בשבת מתרת וכדא"ר יוחנן כזו כן מחיצות שבת והתם קא מיבעיא להו אי דר"י ור"ל מלמעלה אי במן הצד. ודירושלמי בפרוץ מד' רוחות מדמייתו דמודי ר"ל ביתר מיו"ד לענין שבת מהא דחבלים והא דחבלים מד' רוחות הוא ועוד דאי מרוח אחת אי בלמעל' פליגי ולענין שבת מודו השתא דכ"ע כרב ס"ל ודלא כמתני' דאמרה צוה"פ מהניא ברחב מיו"ד וכולהי סוגיא דירושלמי בפרוץ מד' רוחות אזדא ונחזי אנן אי במן הצד דכלאים היינו דבבלי דבעשר דכ"ע שרי וביתר מיו"ד פליגי ר"י ור"ל ובשבת פליגא דבבלי דאמרה בשבת נמי פליגי בעשר לר"ל מהניא ולר' יוחנן לא מהניא דס"ל כרב חסדא ואלו לירושלמי בעשר ומן הצד דכ"ע אפילו בשבת ודלא כרב חסדא דבבלי ואי בלמעלן פליגי בכלאי' פליגא דבבלי דאמרה בע"ג דכ"ע אפי' ביתר מיו"ד שרי כדתניא היו שם קנים הדוקרנין כו' ואלו לירושלמי לר' יוחנן אסור ובשבת דאמרו דכ"ע ביתר מיו"ד אסור משום דפרוץ מד' רוחות וכי הא דחבלים הא ביו"ד אפי' פרוץ מד' רוחות מותר איכא למימר דלא פליגי והשתא ניחא הא דהרב בעל הסמ"ג ודההמ"מ אליבא דהרמב"ם ולא מטעמי' ואנן הכי קאמרינן אילימא ביו"ד ודלא כרב בהא לימא ר' יוחנן בשבת לא דאי דר"ל ודר"י מרוח אחת ואי מד' רוחות קשיא דר' יוחנן דאי ברוח שלשית עשר הא פיתחא הוא ומי איכא למ"ד דלא מהניא צוה"פ ואי מד' רוחות אנן דלית לן דרב כי היכי דמהניא צוה"פ ביתר מיו"ד ה"נ מהניא בפרוץ מרובה וביו"ד כדאמר השר מקוצי ואפי' מד' רוחות נמי כדאמרו בירושלמי דביו"ד מודי ר' יוחנן דאמר כזו כן מחיצת שבת אלא לאו ביתר מעשר וברוח רביעית דבד' רוחות אפי' ר"ל מודי מהא דחבלים ודפסי ביראות וכדאמרו בירושלמי דמודי ר"ל דאין פיאה מצלת בשבת ביתר מיו"ד מהא דחבלין אלא ברוח רביעית וכדרב דאמר ביתר מיו"ד אין ניתר בצוה"פ ומשני לעולם ביו"ד ומן הצד אבל ע"ג דכ"ע אפי' בד' רוחות מהניא וביתר מיו"ד מרוח אחת דכולי עלמא דמהניא דלא כרב ואי ביתר מיו"ד מד' רוחות דכ"ע דלא מהניא והיינו דשמיע לי' להרב בעל הסמ"ג דביו"ד מהני אפי' בד' רוחות מדקאמר בהא לימא ר' יוחנן בשבת לא מכלל דאפילו בד' רוחות ודכ"ע דמהניא וכירושלמי