גאון יעקב עירובין ס

אע"ג דהכשר מבוי מדבריהן עקר מחיצות דאורייתא ופירצה יותר מיו"ד מבטלין מדאורייתא התם לחי יתר מד"א נדון משום מבוי מדרבנן דלא הוי הכירא דמדאוריית' כל דסתים טפי עדיף וכדאמרו התם רבנן דתוס' אפי' למ"ד לחי משום מחיצה בעי הכירא קצת והוה לי' עקרו מדבריהן והריא"ז אמר אמלתרא נמי מהניא לגבהו ולרחבו וריהטא דברייתא כוותי' דאסיפא נמי קאי ודומיא צוה"פ ולא ארישא דיחויא בעלמא הוא דלא תפשיט דלמא ארישא והא דירושלמי מסייע להו לרבנן דאתמר התם בריש פירקין והרחב מעשר ימעט כיצד ממעטו נותן מלתרא בפתח המבוי ומתיר המבוי לרוחב אתאמרת ורבנן עבדין לה אפי' בגובה לא כפרוץ ומלואו הוא נעשו' כאכסדרה. והיינו דאמרינן היה יורדות וסותמות כדאמרינן באכסדרה הא בלאו פי תקרה כגון מלתרא דלא רחבה ד' לא ואיכא למימ' שאני מלתרא דירושלמי דלא חשיבא אלא משום דאית בי' ד' קרו לה מלתרא וכדאמרן בריש מכילתין:

שכן לא התרת ביה אצל פסי ביראות לר"מ. ולר' יהודה נמי לא התרת ברחב יתר מי"ג אמה ושליש דיתר מיג"א ושליש לר' יהודה כיתר מיו"ד לר"מ. דכל רחב משיעור פתח לא התרת בו בשום מקום. ולרב דאמ' יתר מיו"ד לר"מ אינו ניתר בצוה"פ ה"ה לר"י ביות' משיעורו:

והאי לאו פירכא גמורה היא אימא יות' מעש' לא חמי' מפרוץ מרובה ופסי ביריאות הואיל והתרת בו פרוץ מרובה לא התרת בו נמי יתר מיו"ד תרתי וכדאמרינן והיא הנותנת. אלא לר' יוסף קאמ' דלא מצית גמיר מית' מעש' אימא יתר מעש' חמיר שכן לא מצינו בו הית' ופסי ביראות נמי אימא הוינן מיקל בהו תרתי ומשום דיתר מעש' חמיר לא התרת בו. וע"כ צריך אתה לומר כן להריטב"א דאמ' מדקא דייק רב יוסף והא לית הלכתא כוותי' דרב ומדקא מסייענן לי' מברייתא ומהא דפסי ביראות ודשיירה שמעינן דר' יוסף לדידן נמי דלית לן הא דרב ומהניא צוה"פ ביתר מיו"ד קאמ' דבפרוץ מרובה מודינן לרב דצוה"פ לא מהניא בי'. ותיקשי להריטב"א ולאו ק"ו הוא ומה יתר מיו"ד שלא התרת בו אצל פסי ביראות נית' בצוה"פ פרוץ מרובה שהתרת בו אצל פסי ביראות אינו דין שיהא נית' בצוה"פ. אלא לאו משום דאיכא למיפרך אימא פרוץ מרובה חמי' מית' מיו"ד ופסי ביראות היא הנותנת הואיל והתרת בו פרוץ מרובה ולית לי' מחיצות לא התרת בו נמי יתר מיו"ד והא דהתירו אצל פסי ביראות ופרוץ מרובה הא מדאור' מבטל למחיצה כדאיתמ' בפירקין הכי אגמרה רחמנא למשה לא תפרוץ רובה. כבר פירשוה בתוס' בריש עושין פסין היכא דאיכא בכל רוח אמה מכאן ואמה מכאן מדאורייתא מחיצה היא ואע"ג דפרוץ מרובה וכדאמרינן התם הזורק לכעין פסי ביראות ברה"ר חייב ורבנן הוא דאחמי' בי' והכא אוקמוה אדאורייתא וכן אמר הריטב"א התם שמעינן מהא דאית לן תרי פרוץ מרובה אי איכא אמה מכאן ואמה מכאן לכל רוח מדאורייתא מחיצה גמורה הוא ומדרבנן הוא דבטלה מחיצתא ואי ליכא כה"ג אגמרא רחמנא למשה לא תפרוץ רובה ופרוץ מרובה מדאורייתא קבטלה מחיצתא ופירצה יתר מיו"ד לר"מ וית' מי"ג אמה ושליש לר' יהודה מסתברא דמדאורייתא בטלה מחיצתא והכי אגמרי' רחמנא למשה לא תפרוץ יות' מיו"ד למר ויות' מי"ג אמה ושליש למר דבכ"מ הוא כפרוץ במלואו ובכמה דוכתי קרינן לה נפרצה במלואה ובקרפפיות' יות' מבי' סאתים שלא הוקף לדירה אמרינן פורץ בו פירצה יות' מעש' וכמאן דליתה למחיצה דמיא וגודרו ומעמידו על עשר ומות' דהו"ל כמאן דאקפי' מחיצה לדירה ובכל גגות תנן חצר שנפרצה לרה"ר לר' אליעזר הו"ל רה"ר דאורייתא ולרבנן איבטלה מרה"י ורה"ר לא הויא אלא כרמלית ופירש"י שנפרצה במלואה או יתר מעש' ש"מ יות' מעש' קא מבטל מחיצה ובטלה מרה"י דאורייתא ואיעביד רה"ר דאורייתא לר"א ולרבנן כרמלית וצוה"פ ודאי מדאורייתא מחיצה הוא מדשרי בכלאים לכ"ע ורב יוסף בין בפרוץ מרובה דאורייתא