גאון יעקב עירובין נט

בפרוץ כעומד פלגינן לרבין בין עומד כפרוץ בין עומד מרובה מב' רוחות לא הוי עומד לרב דימי סבור אביי למימר דשרי משום עומד מרובה מב' רוחות וא"ל איהו מדלא אשמעינן כדין מרובה מכלל דמשום עומד כפרוץ הוא דשרי והשתא עומד מרובה מב' רוחות דכ"ע לא הוי עומד והריטב"א אמר אי איכא למימר דפלגינן לדעתי לא פליגינן כלל וכל חד מינן לא דק בלישנא דוקא ומה ששמעתי אני מר' יוחנן ומה ששמע הוא הכל ענין אחד ולא דקדק ר' יוחנן בין זה לזה. ולרבינו עומד מרובה מב' רוחות נמי לא ידענא אימא כי היכי דלרבין לא דק ה"נ לרב דימי ואפי' פרוץ מרובה באמצע שרי ע"י צירוף היכא דליכא אוירא דליבטל לי מיהא עומד כפרוץ מב' רוחות כגון אצבע ומחצה מיכן ואצבע ומחצה מיכן וג' אצבעות באמצע ליכא למ"ד דמהני. וכן פרוץ מב' רוחות כגון כותל פרוץ מכאן ומכאן בשתי' ועומד שלש באמצע הוי פרוץ. ואיכא למשמע לה מהא דב' פתחין דהרשב"א דבעי קורה על אחד מהן ולא משתרייא בעומד מרובה דאמצע ולירושלמי הוי עומד מהא דג' פתחין דנותן קורה על האמצעי ומתיר ב' הצדדין:

דף י"א איפכא מאי אי צוה"פ במפולש או ביתר מיו"ד קמיבעיא לי' כדאמרו רבנן דתו' ברייתא ה"ק מבוי סתום ואינו רחב מיו"ד שהכשירו בקורה וקורתו גבוה מך' ימעט ואם יש לי צוה"פ שהוא מבוי שהכשירו בצוה"פ כגון שהוא מפולש או רחב מיו"ד אע"פ שגבוה מך' א"צ למעט והו"ב מוקמי לה בצוה"פ העומדת מאליה ולא סמכו עלי' מאתמול דמשום לחי לא מהני כדאסיק בשמעת' דלחי העומד מאליו דהיכא דלא סמכו עליו מאתמול דכ"ע לא הוי לחי ומשום צוה"פ מהניא כי היכי דמהניא במחיצה דצוה"פ כמחיצה גמורה היא ומהניא במפולש וביתר מיו"ד ובכלאים אלא דצוה"פ העומדת מאלי' לא שכיחא ולא מיתוקמא בצוה"פ שהרחיקה מן הכותל ג' דלא הוי לחי דבהא צוה"פ נמי לא מהניא בי' דאויר ג' שבין צוה"פ לכותל הויא פירצה וליכא עומד מרובה להתירה דצוה"פ למקומו הוא דמשוי פיתחא אבל למישווי' עומד למישריי' לפרוץ שאצלו למיהוי עומד מרובה לא משוי לי' מיהא להר' יונתן דאמר הרחיקו מן הכותל טעמא מאי משום דאוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא קמבטל לי' הא לא"ה הוי לחי ומהני להכא ולהכא צוה"פ דלא מבטל אוירא כדאמר הריטב"א מהני להכא ולהכא ותו האמרי רבוותא דעשאה באמצע שפיר דמי וצריך תירוץ:

אמלתרא דקמיבעיא לי' ברחבו. דחשיבותא דאמלתרא אימא משוי לי' פתחא מעליא ואפי' רחב מיו"ד כצוה"פ א"נ פסקי דארזא קמיבעיא לי' ומשום דנפיש משכי'. דלגבהו דמשום דלא שלטא בי' עינא הוא אמרינן בריש מכילתין דדמי לסוכה דאע"ג דנפיש משכי' פסולה אבל לרחבו דמשום דרחב לאו פתחא הוא אימא נפיש משכי' קא משוי לי' פתחא:

שמעינן צוה"פ מהניא לגבהו ולרחבו ואמלתרא לרחבו בעיא דלא איפשיטא ואמרי ה"ר מרדכי והרא"ש דלא מהני והרא"ש אמר בה טעמא דצוה"פ לגבהו מסתברא דמהני דצוה"פ לא בעי הכירא ואמלתרא לגבהו איידי דחשיבא שלטא בי' עינא אבל לרחבו דמשום פירצה חשיבא מאי אהניא בה והרשב"א (עה"ק שער ב' א') אמר אין אמלתרא מועיל לרחב מעשר אלא לגבו' מך'. ויש מתירין באמלתרא שספק הוא וס' של דבריהם להקל ואין דעתי כן שלא אמרו להקל במחיצות אלא להחמיר הואיל ועקר מחיצות ד"ת וקשיא לן מי אמר הרשב"א הכי והאמר הרשב"א (שער א' ט') בלחי הבולט הי' הדופן יתר מד"א והמבוי יותר על שמונה ואנו מסופקין אם העומד כמחצה על מחצה או מרובה על הפרוץ או אינו כפרוץ יראה לי שמתירין מן הספק שכל ספק דבריהם להקל וניחא לן קסבר הרשב"א פירצה יותר מיו"ד דאורייתא והכא