גאון יעקב עירובין נב

ק"ב לרבנן דהכא קורה דמדינא שרי אפי' פתוח לכרמלית נמי לחי דמשום ביטולא פתוח לכרמלית ניעור ולרבנן דתמן ל"ש או אידי ואידי אסו' או אידי ואידי שרי אבל בבין לחיין לא פליגא ודכ"ע לית בי' ד' שרי אית בי' ד' אסור ולכולהי רבוותאי בהא נמי פליגי דבבלי סברא אפי' אית בי' ד' שרי מדאשיא להו מבוי שרצפו בלחיין ואוקמוה בפתוח לכרמלית או במשך ד"א:

ולרבוותאי דאמרי לרבא אע"ג דאית בי' ד' שרי קשיא לן אלא הא דדחיק לאוקמא בשבת הא דאחרים דאסקופה ולא אוקמוה בפתוח לרה"ר דא"כ אפי' פתח נעול כלפנים כדאמרו רבנן דתוס' והרמב"נ והר"נ בשבת אכתי לוקמה בפתוח לרה"ר ובדאית בי' ד' פתח פתוח כלפנים כדרבא דבין לחיין אפי' אית בי' ד' שרי. פתח נעול כלחוץ דהו"ל מקום בג' מחיצות ופרוץ במילואו לרה"ר בלא תיקון כלל. והא דאמ' הרמב"נ בשבת ולא משכח בי' רבא איסו' לעולם אלא בפתוח לכרמלית וכן אמר הר"נ דאי פתוח לרה"ר אפי' פתח נעול כלפנים דרבא סתמא קאמ' מזור מי לא מודי רבא בכה"ג דאסו' הא לא עדיפא מגווני דמוקמי התם:

לרבא היכא דלית בי' ד' לאו דוקא בין לחיין אלא אפי' המשיכו ללחי בפנים ויש מן הלחי ולחוץ במבוי מקום שאין בו ד' שרי מדרב דימי:

שמעינן מבוי שרצפו בלחיין פחות פחות מג' ופתוח לכרמלית משתמש עד חודו הפנימי של לחי הפנימי ואם הן במשך ד"א ואין נראה מבחוץ צריך לחי אחר להתיר המבוי ולחד לישנא דרש"י משתמש עד חודו הפנימי תל פנימי ואפי' פתוח לרה"ר ורבוותאי דאשמיטי' משום דסתמא נראה מבחוץ ואידך ממילא שמעת לי' והרשב"א אייתה:

ע"ב אתמר נראה מבפנים כו' גבי קורה איכא למ"ד הכירא לבר וגבי לחי נראה מבפנים עדיף קורה דמשום היכר לחוד אמרי' הכירא לברי לחי דמשום מחיצה דרך מחיצה למיעבד ובפנים ואפי' למ"ד לחי נמי עשום היכר הכירא דסתימה היא וסתימה מבפנים הוא דסתמינן ובירושלמי אמרו הי' משוך אבא ב"ר הונא אמ' רואין אותו כאלו הוא כנוס:

בנכנסין מהא שמיעא להו לרבותינו בעלי התוס' דלחי לצד פנים אינו נדון משום לחי דאי ס"ד נדון משום לחי הכא הא גיפופי גדולה נראין שהן עובי כותלי קטנה וכניס' זו תדון משום לחי ולרש"י דאמר נידון משום לחי נכנסין נמי אפי' קטלה מותרת ואוקמוה אליב' הכא כגון דניכרין איזו כתלי קטנה ואיזו כתלי גדולה דאי אינון ניכרין אפי' קטנה מותרת א"נ ב' טפחים דווקא וכי איכא בעובי כתלי קטנה טפח הה"נ דשרי ואנן חזינן לרש"י דאמר בשמעתין תיסגי בד"ט חצי טפח מכאן וג' וחצי מכאן מכלל דס"ל לא בעינן טפח וב"ט לאו דוקא וכן אמר הרא"ש לחי לצד פנים לאו לחי כיון שאינה נראו לצד חלל המבוי אלא לעומדים אחורי המבוי ולדידהו לחי המשוך כולו לחוץ כגון זה ת שעשוי כמין תי"ו לא מיבעי' דלא הוי לחי דהא לא מתחזיא כלל לעומד לצד חלל המבוי וכן אמר הר"י קאר"ו דלדידהו כה"ג אסור ורש"י נמי דאמר מהלאה מרוחב הכותל משמ' דבכה"ג קאמ' וקשיא לן אלא חצר קטנה דבלא נכנסין דהוי לחי לקטנה משום דנראה מבחוץ הא בכה"ג הוא הלכך מתחזיא דמנכנסין ליכא למשמע מידי אפי' תימא לצד פנים או עשוי' כמין תי"ו הוי לחי ונכנסין בכ"מ אסורה קטנה ודקאמרת הא גיפופי גדולה מתחזין כמאן דהוי עובי כתלי קטנה אטו משום דאיכא למיטעי ולמימר דגיפופין דגדולי עובי קטנה נינהו ניתי' ונשרי' למיסר משום דאיכא למיטעי תימר למישרי משום דאיכא למיטעי מי תימר ולמאן דידע דלאו עובי קטנה נינהו מאי אמרת לי' וכ"ת נימא רואין כאלו יורדין ומעבין את הכותל האי רואין מי שמעת לה וכן אמר הריטב"א דכל נר' מבחוץ הוי לחי וכן הרמב"ם והרשב"א לא לא מפלגי בי' מידי ובנכנסין קא פסקי