גאון יעקב עירובין ה

קורה שיעור פתח בעיא. ובהא פליגי רב סבר יש שיעור לגבהו לרבנן כפיתחא של היכל וטפי מדהיכל אפי' בגבהו לאו פתחא הוא. ור"נ בר יצחק סבר אין שיעור לגבהו ואפי' גבוה טובא שיעור פתח הוא דלגובה ילפינן מפיתחא דמלכין דגביהי טובא ולמעלה מך' דלא משום דקורה הכירא דפיתחא הוא ולמעלה מך' לא שלטא עינא ולא חזי לה וליכא הכירא:

קתני בלמעלה מעשרים פלוגתא דר"י וברחב מעשר קתני תקנתא דצוה"פ וה"ה דר"י פליג ברחב מעשר וצוה"פ מהניא בלמעלה מעשרים כדתניא בברייתא ואייתוה בשמעתין והא דלא קתני לה. לרב קתני דר"י בגבהו ורחבו ממילא שמעית לה גבהו טעמא מאי דגמר מאולם אולם הא רחב עשרים הוה ולרב חסדא גבהו גמר מפיתחא דמלכין פיתחא דמלכין הא רחבין נינהו ולר"נ ב"י דגבהו משום דלא שלטא בה עינא ורחבו דמשום פתח לא קתני דר"י ברחבו משום דבגבהו ר"י מכשר לגמרי ואפי' טובא נמי דלא חש לגובה כלל. אבל ברחבו דר"י נמי אית לי' שיעורא או י"ג אמה ושליש או שיעורא אחרינא ופלוגתא דשיעורא לא נחית למתני' וצוה"פ לא קתני בלמעלה מעשרים דרישא הא בפחות מעשר ובמבוי סתום וצוה"פ ל"ל תי"ל משום לחי ובשמעתין אמפולש או ארחב מעשר וגבוה מך' או לר' יוסי קא מיבעיא לי' וברייתא נמי בהכי מתוקמא כדפירשו בתוספות:

גמ' מ"ש גבי סוכה דתני פסולה ליתני ישפיל אבל ימעט לא מצי למיתני' דמשמע נמי יגבי' הקרקע כדאמרו בירושלמי ובסוכה כה"ג פסולה משום תעשה ולא מן העשוי:

וע' תוס' סוכה י' ע"ב):

ופריך ליתני או אידי ואידי תקנתא או אידי ואידי פסולה ומשני סוכה דאורייתא ניחא ליה טפי למיתני בי' פסולה מבוי דרבנן ניחא לי' טפי למיתני' תקנתא ואבע"א בדאורייתא נמי ניחא טפי למתני' תקנתא אלא משום דנפישין מילי' לא תני תקנתא:

חכמים לא למדוה כו' פרוץ במלואו ודאי לא הוי פיתחא אלא תקנתא דלחי וקורה קמשוי לי' כמאן דהוי לי' גיפופי דליהוי פיתחא ומהדרינן אקרא דקרא לי' פיתחא בהאי שיעורא בדאיכא גיפופי והיינו דקשי קמאי בדמשכן:

אלא מפתחו של היכל אשכחן קראי דקרי לפיתחא רברבי כגון דמלכין פיתחא אלא דלא מסתבר למיגמר מיני'. והיינו דאמר ר"ת דלא מסתבר למילף מדהיכל ואולם:

הבית הפתוח לאולם:

דאולם תרי פתחי הוה לי' חדא פתיחא לעזרה וחדא פתיחא להיכל קרא אפתח אולם הפתוח להיכל כתיב והיינו דקאמר הבית פתח הבית וקרי לי' פתח אולם משום דפתוח לאולם. והא דלא קאמר פתח אולם הפתוח לבית משום דבכל מקום פתח היכל מקרי ורבנן קאמרי לי' לר"י את מהכא קא נסבת דפתח אולם כתיב לא קרא אפתח הבית קאמר אלא משום דפתוח לאולם קאמר פתח אולם וקאמר אותו פתח הפתוח ממנו לבית ובתוס' דכתיב אולם הבית וכתיב פתח הבית והיינו כדאמרינן במי שהוצאוהו למדנו מקום ממקום ומקום מניס' ה"נ למדנו בית מבית ובית מפתח מה בית דהתם פתח אף בית דהכא פתח וכמאן דכתיב פתח אולם הבית:

אשכחן משכן כו'. לרבנן דתוספת' אי לא אשכחנא מקדש דאיקרי משכן ומשכן מקדש לא הוה ילפינן להו מהדדי אפי' היכא דמסתבר טעמא ולא הוי מוקמינן קרא דמשכן אמקדש אע"ג דמסתברא למוקמי'. אלא הואיל ואשכחן הכי אוקמינן וילפינן מהדדי היכא דמסתבר למילף בשלמים ומומין: