גאון יעקב עירובין ד

פרק ראשון דף ב' מתני' **(חסר כאן איזה שורות)** והאי מבוי הואיל ופרוץ במלואו לרה"ר תקינו לי' רבנן לחי או קורה דלא ליתי לאחלופי ולמישרי רה"ר גמור' כדאמר רש"י וה"ר יונתן אמר דלא ליתי לטלטולי מרה"ר לתוכו הואיל ושוה הוא לרה"ר אמרי דין רה"ר לי' לפיכך תקינו לי' לחי או קורה להבדילו מרה"ר. וק' כלפי ליא כי תקינו לי' רבנן דבלאו לחי וקורה לא ליהוי כרה"י לטלטולי בתוכו או מתוכו לרה"י ומהר"י לתוכו כל שכן דמחלפי ברה"ר ואמרי רה"ר היא ואתו לטלטולי בתוך ד"א מרה"ר לתוכו ומתוכו לרה"ר וכהאי גוונא אמרו גבי סלע שבים (לקמן דף ס"ז ע"ב). ואיכא למידחק הואיל ואסרו רבנן לטלטולי בתוכו ומתוכו לחצרות טרחי ועבדי לי' לחי וקורה למישריי' ותו לא אתי למיטעי ולמימר רה"ר היא כיון דחלוק הוא בלחי וקורה:

וכן הא דאמר ה"ר יונתן טעמא דר' יודא משום דקסבר קורה משום מחיצה דפי תקרה יורד וסותם. ותלמודא הא אמרה דפליגי בהכירא:

והיינו טעמא דמבוי והיינו טעמא דסוכה וקא אצרכא צריכותא דחדא מאידך לא ילפא דבסוכה דלישיבה שלטא בי' עינא טפי וברחב יותר מעשר נמי לאו היינו טעמא דר"י כיון דמשום מחיצה הוא דאי משום מחיצה ר"י קא מכשר אפי' טובא נמי ואנן עד י"ג אמה ושליש בעינן למימר. וההיא דכל גגות משום דקסבר ר"י ב' מחיצות דאוריית' כדאסקינן התם ואפי' למ"ד התם משום פי תקרה התם תקרה ד' הכא קורה טפח ותו אי כה"ר יונתן מ"ד קורה משום מחיצה דאמר כר"י ולא כרבנן. ובירושלמי אמרו ר"י כדעתי' ורבנן כדעתהון דתנינא תמן גשרים המפולשין כו'. והיינו דה"ר יונתן. ופליגא דבבלי. דרבנן דירושלמי לית להו לא דר"נ ב"י במבוי ולא דרבה בסוכה. דאמרו הוא דעתי' דר' יודא במבוי הוא דעתי' בסוכה הוא דעתהון דרבנן במבוי הוא דעתהון בסוכה וכן אמרו בריש סוכה. ודבבלאי פליגא ולר"נ בר יצחק לר"י נמי קורה משום הכירא דבקורה טפח לא אמרינן יורד וסותם:

ולמ"ד קורה משום מחיצה לרבנן נמי משום מחיצה וקסברי למעלה מך' לא אמרינן יורד וסותם:

למעלה מעשרים אמה. במבוי שהכשירו בקורה דאי בהכשירו בלחי פרוץ הוא עד לרקיע ובין לרב ובין לרב נחמן ב"י לא חשו לפירצה אלא ברחבו שלא יהא יתר מעשר דפתחא טפי מעשר לא עבדי אינשי וכדתנן כל פירצה שהיא בעשר אמות מותר מפני שהוא כפתח יתר מכן אסור וכן בכולהי שמעתי דפירצה לא חשו אלא ברחבו דליהוי כפתח אבל בגבהו אפי' פרוץ למעלה לית לן בה. והכא בפרוץ במילואו דתקינו לי' רבנן לחי וקורה לר"נ בר יצחק הכירא בעלמא הוא דתקינו דלא לתחזי כמילואו וקורה למעלה מעשרים לא שלטא בה עינא ולא מתחזי הכירא דידי' ולרב לחי וקורה משום סימן פתחא הוא למישוויי' בפיתחא ולא כמילואה:

ובפתח איכא משקוף ושתי מזוזות והכא תקינו לי' או קורה דהוי סימן משקוף ואע"ג דלית לי' מזוזות או לחי דכעין מזוזה ואע"ג דלית ליה אלא חדא מזוזתא ולית לי' משקוף. וכי עביד לחי דהוי כעין מזוזה אע"ג דפרוץ בגבהו לית לן בה. וכי עביד קורה ולא לחי דאכשרא למבוי שנפרץ במילואו בהאי קורה דהוי סימן משקוף:

שיעור פתח בגבהו עד המשקוף בעינן דאי גבוה משיעור פתח ליכא ליכא סימן משקוף אלא מניחו בעשרים דהוי שיעור פתח והוי סימן משקוף. ומ"מ בעינן שלא יהא רחב מיו"ד דברוחב לכ"ע דחשו לשיעור פתח דלא ליהוי פירכה. ולמאי דבעינן למימר קמן אליבא דהרמב"מ אף ר"נ בר יצחק סבר לחי וקורה משום הכירא דפיתתא למיפקי' מתורת פירצה ולמישוויי' פתח וקורה כעין משקוף ולחי כעין מזוזה וכי עביד לי'