גאון יעקב עירובין מח

קורה דלא מציא לקבלי אריח ואמרת לבוד. ואע"ג דאיכא למימר כי קאמר הרשב"א בקורה מונחת ע"ג יתדות דאמרינן לבוד באויר בין הקורה היתרה על היתדות כדאמר הריטב"א אהא דר' אשי מ"מ מדקא פסיק ואמר די' אם יכולה לקבל י"ח אריחין מי לא עסקינן דאיכא טפח בכולה ופחות מג' לכותל אינה בריאה:

והר' יהונתן אמר לדברי המתיר אסור דילמא אתי לאשתמושי תחת הקורה כי היכי דקא משתמש בקורה ע"ג מבוי לדברי האוסר התם מות' דהכא נמי לא אתי לאשתמושי:

רב אדא בר מתנא דאותבי' לרבא ה"ה דמצי לאתובי לר' חסדא לדברי המתיר ולהרמב"ם דאמר תחת הקורה דמות' להשתמש הנ"מ בפתוח לרה"ר אבל בפתוח לכרמלית אסור אי תימא טעמא דרב חסדא כדאמר הר' יהונתן משום דלמא אתי לאישתמושי תחת הקורה שמבחוץ למבוי לרבא דוקא הוא דאותב הא לר' חסדא לא קשיא אימר דא"ר חסדא לדברי המתיר אסור במבוי פתוח לרה"ר דבשא' מבוי דקורה על גבו מותר להשתמש תחת הקורה ה"נ אתי לאשתמושי אבל בפתוח לכרמלית דבמבוי דקורה ע"ג נמי אסור לאישתמושי תחתי' ה"נ לא את' לאישתמושי תחתי' ומתניתא דקתני משוכה מותרת בפתוח לכרמלית:

דף ט':

או תלי' פירש"י שנעץ קנה באמצע פתח כו' וה"ה דאיכא לאוקמה בשנעץ ב' יתדות שוות והניח הקורה עליהן וכדאוקומה רב אשי בעקומות ה"נ לרבא ולרב אדא בשוות והיינו דירושלמי כדפרישן התם. משוכה והיא תלוי' וה"ק משוכי או אף תלוי' ומשוכה כדאוקמה רבא ול"ש מרוח א' ול"ש מב' רוחות משוכה קרי לה דמ"ש או אף תלוי' שהיא משוכה ותלוי' למעלה. והיינו דקאמר מיד או לבוד אמרינן או חבוט אמרינן דהנך תרתי ממשיכה שמעינן להו דחבוט דהכ' דבפחות מג' לבוד הוא:

שאין בגבהן ג' ואין בעקמומיתן ג' אי עקומות דר' אשי שנעצן באלכסון כזה $ציור בספר$ האי אין בעקמומיתן ג' לאו שאין באלכסונן ג' דאי אין באלכסונן ג' תו ליכא לא ברחבן ולא בגובהן ג' והאי שאין בגובהן ג' ל"ל. ותו לימא נעץ ב' יתדות שאין בהם ג' וכי לית ביתדות ג' ממילא ליכא לא בגובהן ולא ברחבן ג' אלא הכא אע"ג דאיכא ביתדות טפי מג' והיינו אלכסונן והאי בעקמומיתן בנטית עקמומיתן ברוחב שאין ברוחב מן הכותל לקורה ג' בשוה ולא בגובה בשוה מן הקורה לכותל ג' והיינו דאמר הרב בעל הטורים אין בנטיתן ג' בנטיתן לרוחב אבל בהן יש טפי מג' ותדע דאי אין באלכסון ג' חבוט ל"ל לימא לבוד וה"ול קורה עקומה שיש בה טפח וקורה עקומה הא אמרינן בפירקין דכשרה ומחוורתא כדאמר הריטב"א ב' יתדות עקומות כמין ד' והעיקום שהוא גגו של ד' פונה כלפי מבוי וכיון שאין בעקום ג' אמרינן לבוד כאלו נמשכה הקורה עד כנגד הכותל ואח"כ אמר חביט וכו' ע"כ והיינו דאמר רב אשי יתדות עקומות שהן עצמן עקומית:

כזה ד ולא קאמר שהעמידן בעקמימו' והיינו שאין בגובהן ולא בעקמומית שהוא לרחב וכן אמר הרשב"א היו היתדות עקומות ועולות ע"ג הכתלים וחוזרות ומתעקמות כנגד אויר רחב המבוי אם אין בגבהן ג' ולא בהמשך עקמיתן באויר המבוי ג' וכו'. והא דקשו בה רבנן דתוס' דאפי' גבוה ג"ט נימא חבוט דקורה הא רחבה טפח אמר הריטב"א שאני הכא שאין הקורה שלימה אלא ע"י לבוד ובמקום דאמרינן חבוט ליכא קורה רחבה טפח ויתדות דעלמא הוא דאיכא אלא ע"י לבוד אתה נותן שם את הקורה ולא תיקשי לך הא דריטב"א לימא חבוט לקורה טפח ואח"כ נימא לבור לכותל דחביט לאויר לא אמרינן אלא חבוט להקורה והיתדות דכותל ויתדות הא לית בהו טפח אלא ע"י לבוד והרשב"א (עה"ק שער א' ז') דאמר אומרין חבוט ורואין אותה