גאון יעקב עירובין תסד

מומין טהורין אין טהורין יכנסו טמאין לר"א אין טהורין כלל ולרב אין טהורין תמימין ואף על גב דאיכא בעלי מומין טהורין ורישא לרב אין תמימין כלל ולר"א אין תמימין טהורין ואף על גב דאיכא טמאין תמימין קשיא אי הכי ליסעיי' לרב מההיא דתוספתא דקתני ברישא מצוה בטהורין אין טהורין נכנסין טמאין והדר קתני מצוה בתמימים אלמא תמימין טמאין עדיפ' כדדייקינן דישראלים טהורין עדיפי ומתניתא דרב כהנא דמתני איפכא כיון דאקרא קאי כדאמרן ואתחזיא לן אנן לאו ממאי דקתני ברישא דייקינן דאימא מצוה בטהורים בכהנים טהורין קאמר אי נמי אם כהנים יהיו הכהנים טהורין ואם אין שם כהנים יהי' הישראלים טהורין קאמר ומהא ליכא למשמע מינה ומתניתא קמייתא לאו היינו דתוספתא ומדלא קתני נמי טמאין קא דייקינן שמע מינה הא קמ"ל לאהדורי אטהורין ואפי' ישראלים וכן מהא דרב כהנא שמעינן איפכא והא דקשיא לן מאן תנא דתוספתא דתנא להו לתרווייהו האי תנא לא נחית לאשמעינן אלא דכולהי נכנסין ומצוה בכהנים טפי מבלוים ובלוים טפי מבישראלים ובטהורין טפי מבטמאין ובתמימין טפי מבעלי מומין אבל ישראל טהור וכהן טמא דאיכא מעלה בהאי דליכא בהאי ובהאי דליכא בהאי האי לא נחית תנא לאשמעינן וכי היכי דהנך תנאי לא אשמעינן טמא ובעלי מומין. והנך תנאי דלא קתני לכולהי קמא קמ"ל דישראל טהור עדיף והאי תנא דרב כהנא קמ"ל דכהן טמא עדיף: אמר הרמב"מ טמא ובעל מום בעל מום נכנס כר"א ואמר עלה הרב בעל כסף משנה משום דהלכתא טומאה דחויה בציבור ולא מסתברא מה לי הותרה או דחויה סוף סוף היכא דאיכא טהורין לא הותרה ובעל מום הותר לאכול בכל מקום ובהקרבה בעל מום לא הותר ולא דחוי טומאה אשתרי ומסתברא דהרמב"ם לא מתני לה משמי' דרב אלא רב חייא ב"ר אשי ודר"א מסתבר טעמא טפי הואיל ובכל מקום אשתרי באכילה: וכהנים טמאין או בעלי מומין ישראלים טהורין ותמימין כהנים עדיפי כרב הונא ורב כהנא: סליק פרק בתרא בס"ד סליק מכילתין עירובין בס"ד נעתק מכ"י הגאון המחבר זלה"ה (אשר בימים לא כביר אחריו נאבד) ע"י הסופר המעתיק האברך המופלג ר' ראובן בר' אהרן ז"ל. ותגמור העתקתי בקידאן ד' שבט שנת תרי"ד בפקודת ובהוצאות והגהות רפאל נתן נטע בן כבוד ר' שלמה המכונה זלקינד ראבינאוויץ: