גאון יעקב עירובין תס

ודחי לי' דכ"ע המכניס חייב והכא היינו טעמי' דר' יודא קסבר שהויי טומאה עדיף ולא אמרינן עשה דוישלחו דחי ל"ת דבעידנא דעקר ללאו לא קמוקים לעשה דכי קמטמא לי' להמייני' אכתי תרויהו במקדש ותו כיון דעשה ול"ת בחדא מילתא לא אמרינן דחי דכי עקר לי' ללאו קמפיש טומאה ועשה נמי משום קפידא דטומאה הוא כי היכי דלא להוי הכא טומאה ואת קא מפיש דליהוי טומאה טפי הכא ותו דהא איקיימא נמי עשה בצבת של עץ ומשום שעתא פורתא לא דחינן ללאו. ובירושלמי אמרו א"ל מוטב לעבור על מצות ל"ת שלא באה לידך ממצות ל"ת שבאת לפניו והשתא אידי ואידי עשה ול"ת הוא דלא יטמאו וישלחו חדא הוא דכי לא שלח קא מטמא ועל שרץ כל כמה דלא שלחו עבר אולא יטמאו ואוישלחו וכן על ההמיין בעידנא דקא מטמא לי' והוא בעזרה עבר אתרויהו והאי א"ל ר"י הוא דא"ל לריב"ב ור' יודא כר' יהושע דניתנין במתן א' שנתערבו בניתנין במתן ד' וכדאמרו בירושלמי אתיא אילין פלוגתא כאילין פלוגתא והיינו פלוגתי' דריב"ב סבר אפושי טומאה עדיף מוטב לעבור עוד על ל"ת אהמייני' כדי למהר לקיים עשה ול"ת דשרץ ור' יודא סבר כשעברת על שרץ לא עשית מעשה בידיך כשתעבור על ההמיין אתה עושה מעשה בידך כר' יהושע דהתם ולר"ח דמתני דכ"ע פטור קשיא כדאמרי רבנן דתוס' ולהרמב"ם דאמר המכניס בגד שהוא ראשון איסורא דרבנן הוא דאיכא קס"ד דריב"ב סבר המכניס שרץ חייב ובעי שילוח מדאורייתא ולא דחינן לי' משום איסורא דרבנן ור' יודא סבר פטור ודחינן לי' וקאמר לא דכ"ע חייב ור' יודא סבר שהויי עדיף דהא איקיימא עשה בצבת של עץ ומשום שעתא פורתא. עד דמייתי לצבת לא עקרי רבנן למילתיהו א"נ אנן אליבא דשמואל קיימינן ואי שמואל כר"י הגלילי לדידי' המכניס בגד ראשון חייב כדאמרן ואי מתנינן כר"ח שפיר דכ"ע המכניס שרץ פטור ותרויהו דרבנן מ"ס שהויי עדיף דלא ליעבר אאפושי ומ"ס אפושי עדיף ושמואל דלא כר' יוסי הגלילי כדאמרן והא דאמרו בירושלמי דהמיין מצות ל"ת אי תימא רבנן דירושלמי אית להו דשמואל האי מוטב לעבור על מצות ל"ת שלא באת לידך ל"ת ורבנן קאמר ה"נ ממצות ל"ת שבאת לפניו ל"ת דרבנן קאמר ואי תימא דירושלמי לית להו דשמואל אמרינן דבבלי דאוקים למתני' אליבא דשמואל דכ"ע פטור ע"כ ס"ל המכניס כלי ראשון פטור דאי חייב לריב"ב אתו רבנן ועקרו לדאורייתא בקום ועשה:

להראב"ד ולרבנן דתוס' דמתנו הכא לא דכ"ע המכניס שרץ חייב השתא לריב"ב ודאי חייב ומרבה את הטומאה בשביל להוציא את הטומאה ולר' יודא איכא למימר חייב ושהויי טומאה עדיף ואיכא למימ' פטור ולהכי משהי ולא מפיץ ולר"ש בן ננס פטור דאי הוה חייב לא הוו מוקמי רבנן הכא למלתי' במקום עשה דאפי' משום מיאוס דהדיוט שרו כדאמרן אמתני' וס"ל כר' יודא בצבת של עץ ולר"ע חייב ומצי סבר או כריב"ב או כר' יודא ושמואל כבן ננס וקסבר דר' יודא נמי כוותי' ס"ל ולר"ח דמתני דכ"ע פטור לריב"ב איכא למימר חייב ואיכא למימר פטור ולר' יודא ודאי פטור ור"ש בן ננס דס"ל פטור כר' יודא או כריב"ב ור"ע כריב"ב ולר' יוחנן פירש"י דכ"ע חייב ולהוציא קמיפלגי והוו בה רבנן דתוס' דאי מכניס חייב להוציא נמי מוזהר ושפיר קאמרי דמ"ד מכניס פטור מזכר עד נקבה תשלחו יליף ש"מ כל דלא איזהר בשלוח אהכנסה נמי פטור ומינה דמאן דמחייב אהכנסה בשלוח נמי מחייב דלא דריש לה אטהרה במקוה מיהא הא דפריקו אינהו דר' יוחנן נמי ס"ל כתנאי. אלא אסמוכי