גאון יעקב עירובין מו

של הרמב"ם אלא כדברי ר"ת והיינו דאמור בתוס' משמי' דר"ת דאוקמה במבואות מכאן ומכאן ועושה צוה"פ למבואות שמכאן לצד רה"ר ולחי וקורה למבואות שבצד השנ' לרה"ר ואמרו ואינו זה כנגד זה דאי בזה כנגד זה מ"ט דאביי וכן אמר הרשב"א כר"ת:

(שם) הא דאמר הריא"פ וקי"ל אביי ורבא הלכה כרבא מילתא באפי נפשה היא ובמבוי רנדל קי"ל אביי ורבא הלכה כרבא ולאו אדלעיל קאי דאביי הא לא פליג עלי' דרבא למיבעי דלת במפולש:

אמרו רבנן דתוס' מדחשו לדשמואל ואצרכוה דלתות לא פריך דאתרי' דשמואל הוה. והיינו דהריא"פ דאמר מהא שמעינן דהלכה כרב דאמר הלכתא כת"ק אבל ר"ת והרשב"א והריטב"א אומרים הלכה כחנני' והכא בפתוח לכרמלית ולא קשיא מדנהרדעאי מידי:

מבוי שצדו א' ארוך. טעמא דרב כהנא משום דמשך מבוי בד"א ואי איכא ד"א דופן מבוי אחרינא הוא וכדאמר הריא"פ ואביי דלא מסתייעא מינ' דמשך מבוי בד"א אימא כרבא ס"ל וכיון דלא ס"ל לא מסתייע מינה והא דאמרי' גבי מבוי שהוא למעלה מך' ובא למעטו דאביי ס' קורה משום מחיצה לא קאי אלא כדמסיק דכ"ע קורה משום היכר. א"נ משום דלא קאמר רב כהנא בהדיא נדון משום מבוי כדאמר רב הונא לא מסתייע מיני':

הא דאמור בתוס' טעמא דמשתמש כנגד הארוך דקורה משום מחיצה השתא הא דאמר רבא ובאלכסון לא הוי היכר הזה דהומ"ל כיון דקורה משום הכירא אסור להשתמש כנגד הארוך ולא הוי קורה דבוקה למבוי:

אבל יש באלכסונו יותר מעשר דזה אינו מניח כו' אמר הריטב"א לאו דוקא אינו מניח אלא כנגד הקצר אלא מכניסה לפנים מן האלכסון עד שיחזירנ' לעשר ולרבינו הא דא"ר כהנא ארבע אמות אינו מניח נמי לאו דוקא אלא מכניס' לפנים מארבע אמות מיהא בין הכא בין התם אינו מניח אלא כנגד הקצר כנגד הקצר דווקא משמע דאי חיתא ארבע אמות אינו מניחה באלכסון מיבעי' לי' וכן הכא ומדקאמר אינו מניח אלא כנגד הקצר כנגד הקצר אין יתר מכן לא. הלכך דיתר מכנגד הקצר אסור הואיל ולא מסיימא דוכתא אי שרית לי' לאנוחה עד עשר ועד ארבע אתי לאנוחי פורתא טפי מעשר ובארבע אמות:

לדעתין הריא"פ ודאי הלכתא כרבא ס"ל מדפריש טעמא דרבא דקור"מש משום היכר ובאלכסון לא הוי היכר ולא פריש טעמי' דרב כהנא דקורה משום מחיצה והא דאמר ואם באלכסון יתר מיו"ד ד"ה אינו מניח אלא כנגד הקצר קמ"ל דיתר מיו"ד באלכסון פוסל אע"ג דבין כותל לכותל בשוה ליכא טפי מיו"ד ונ"מ בתוך המבוי דשרי לאנוחה באלכסון כדאמרו הרא"ש וה"ר מרדכי משמי' דהר"מ אם יש באלכסון יותר מיו"ד אסור:

מדברי הרשב"א (עבודת הק' שער א' ז' ט') במבוי שצדו א' ארוך ומדבריו בלחי המושך למדנו דלחי ולחיין לא מהני באלכסון כלל וכן אמר ה"ר יונתן דלחי לא מהני הכא:

ואבע"א דכ"ע קורה משום מחיצה בשלהי כל גגות אתמר אכסדרה בבקעה רב אמר מותר לטלטל בכולה אמרינן פי תקרה יורד וסותם ושמואל אמר אין מטלטלי' כו' לא אמרינן יורד וסותם בעשר כ"ע לא פליגי כי פליגי ביתר מעשר וא"ד ביתר מעשר כ"ע לא פליגי כי פליגי בעשר:

והשתא הך לישנא דכ"ע קורה משום מחיצה כמאן אי כהך לישנא דאמר בעשר כ"ע לא פליגי כי פליגי ביתר מיו"ד לשמואל ניחא דהכא בעשר ובעשר מודי שמואל אלא לרב דאמר אפי' ביתר מיו"ד אמרינן יורד וסותם והא קורה דמשום מחיצה דפי קורה יורד וסותם ותנן דרחב