גאון יעקב עירובין תנו

להרמב"ם דתנן לשכת הגולה שם היה בור כו' ומשם מספיקין מים לכל העזרה ש"מ בור הגולה לחודי' הוה במקדש וה"ר יונתן טרח טובא לאוקמי' להאי בור הגדול במקדש ואשכחנא בנוסחי דירושלמי כהרמב"ם: גמ': רמי לי' רב איקא כו' להרמב"ם ניחא לרש"י דאמר כותתין מלח קשיא אימא הכא במדינה לא משום כתיתה וצ"ל הכא במלח כתות אלא שצבור ומכתתין אותו ודמיא לעפר תיחוח דריש יו"ט דאפי' במדינה שרי דאי בחתיכת מלח מחוברת אפי' במקדש לא דקעביד כתישה ותולדה דטוחן הוא וכדאמרי' בריש יו"ט: בהולכת אברים לכבש כו' פירש"י לעולם לא מבטל לי' דלאחר דריסה מולחין ממנו עורות קדשים ולא צריך רבינו לכך דא"נ לא צריכי לה למלח כלל לא מבטלי לה וקמפנו לה לאחר דריסה כי היכי דלא להוסיף על הבנין ומיבעי להו לאפנויי מיד לבתר דריסה דהולכת עצים דלא ליתי לימדרס בהולכת דם חטאת ועולת העוף או בהולכת אברי עולה לכבש וקא חייצא: והא דשני רבא לרב איקא שאני תבן דלא מבטל לה הא מלח דמקדש נמי לא מבטל לה ה"נ קאמר בוזקין מלח במקדש ואפי' שבות ליכא דאפילו בחול לא מבטל לה וקא מפני לה אי משום דשכיח עורות קדשים אי משום דעל כורחין קא מפני דלא לאסופי אבנין או דלא ליחוץ הא במדינה לא דסתמא בחול בטולי קא מבטל לה דלא חזי לי' וא"נ לא מבטל לה אסור הואיל וסתמא קא מבטל חיישינן דילמא אתו למיבזר ומבטל לה: לא ירדה בסל כו' ורב איקא דרמי לי' לרבא לישני במקדש בוזקין כי אורחי' הא במדינה בשינוי קסבר מדלא קתני נמי במדינה בשינוי מכלל דבמדינה מ"מ אסור: מדקאמר שאני תבן דלא מבטל לה ותניא מרדה בשולי קופה ש"מ תרתי בעינן לא מבטל ובשינוי הא מלח כיון דמבטל לה אפי' בשינוי אסור והני נשי דנהיגי לבזורי חול בשבתא בלא שינוי וודאי אסור ואפי' בשינוי אסור דמבטל לי' ואע"ג דעבידא לאפנויי מידי הוא טעמא משום אשוויי גומות כדאמר רש"י וכן אמר הרמב"מ דטעמא דבעי שינויי משום אשוויי גומות וחול בגומות הא קא מבטל לי' דלא צריך לי' ולא דמי לתבן דלא מבטל לי' כלל דצריך לי' לטיט ולבהמה: בירושלמי משמע שאם הי' בהחצר בית אבל או בית משתה נוטל את האבן ומורידו ולא יעשה כדרך שהוא עושה בחול וכדפרישן התם דאבן חמור וצריך בית אבל או משתה ובקשנו חבר ולא מצאנו: הא דקשיא להו לרבנן דתוס' תרתי דרב ל"ל בספרי דקמן בהא דתפוחים לא אתמר משמי' דרב אלא הא דאמר ר' יודא ואיכא למימר רב אסר באגוזים ואתא ר' יודא למימר לא תימא טעמי' דרב משום אולודי קלא ותפוחים דלא מולדי קלא שרי אלא טעמא דרב משום אשוויי גומות ואפי' תפוחים אסירי. וכ"ת תרתי דרב יודא ל"ל קמייתא משמי' דרב ובתרייתא משמי' דנפשי' ובספרי הריא"פ כתיב