גאון יעקב עירובין תנג

ופליגא דרבא וקאמר אדרב יודא מי נימא פליגא לא תימא דס"ד דרב יודא אפילו בשאר בגד דלית בי' ג' על ג' נמי קאמר חדא דהא רב יודא צלצול קאמר ועוד שאני צלצול דלגבי טומאה נמי בגד הוא כדאמרינן בעלמא אריג כל שהו טמא והיינו צלצול אבל בא מבגד גדול ג' על ג' בעינן וכדאמרו רבנן דתוס' בשמעתא דבירית וכבלים דבמה אשה ואמרינן נמי גבי אורג בשבת למה הדבר דומה לאורג צלצול קטן אבל פחות מג' על ג' דאתי מבגד גדול היכא אשכחן כה"ג דהוי בגד אלא קס"ד דרבא דקאמר פחות מג' על ג' לא הוי יתור בגדים אפי' בצלצול קאמר דאי בבא מבגד גדול פשיטא אלא אף בצלצול קאמר וקמ"ל אע"ג דלגבי טומאה בגד הוא התם היא הוא דרבי רחמנא או בגד אבל הכא לא ומשני שאני צלצול דחשיב ומודי בי' רבא:

ורבא ג' על ג' קמ"ל ולאפוקי מדר' יוחנן א"נ קמ"ל אע"ג דלגבי מדרס ג' על ג' לעשירים לאו בגד הוא ובגדי כהונה מקום עשירות הוא כדאמרינן בעלמא הכא הואיל ולגבי טמא מת הוי בגד כדאמרו רבנן דתוס' בשלהי כירה בשמעתא דכנונא אגב קיטמא לגבי בגדי כהונה נמי בגד הוא והלכתא כרבא דבתראה הוא ורב יודא קאי כוותי' ואפי' שלא במקום בגדים ג' על ג' פוסל בו משום יתור בגדים וצלצול אע"ג דלית בי' ג' פוסל כרב יודא דר' יוחנן נמי לא פליג עלי' בהא דצלצול בגד הוי ואי הוי על הבגדים פסל משום יתור בגדים אלא דקסבר שלא במקום בגדים אפילו בגד גדול לא פסיל ואנן דס"ל כרבא דבגד פוסל אפי' שלא במקום בגדים צלצול נמי פוסל וללישנא בתרא הלכתא צלצול לא פסיל כר' יוחנן ולישנא דרבא דכלישנא דר' יוחנן משמע בשיטתי' קאי והשתא הלכתא כ"מ שפוסל בו חציצה אפי' נימא אמת חוצצת וכ"מ שאין פוסל בו חציצה שלש על שלש פוסל בו משום יתור בגדים פחות מיכן אין פוסל בו וצלצול לכתחילה לא יכרוך כלישנא קמא ואם כרך עבודתו כשירה אימא כלישנא בתרא וקמייתי חולין לעזרה וכדאמר הרמב"מ בכל הני בעיי דשחיטת קדשים בחציצה והרמב"מ אמר כרך על בשרו בגד שלא במקום בגדים כגון שכרכו על אצבעו או על עקבו אם הי' בוג' אצבעות על ג' אצבעות ה"ז חוצץ ופוסל פחות מכאן אינו חוצץ ואם הי' צלצול קטן הואיל והוא חשוב בגד בפני עצמו ה"ז פוסל ואע"פ שאין בו ג' על ג' כהן שלקה באצבעו מותר לכרוך עלי' גמי בשבת או בגד שאין בו ג' כו' והוא שלא יחוץ הגמי או הבגד בין בשרו לכלי בשעת עבודה ואמר עלה הרב בעל כסף משנה דהרמב"מ כרש"י דחוצצת ואין חוצצת לאו לענין חציצה אתמר אלא לענין יתור בגדים ע"כ והרמב"מ נמי דאמר ה"ז חוצץ ופוסל משום יתור בגדים קאמר ולישנא דרבא קנקיט ואזיל והא דאמר הרמב"מ בצלצול פוסל לא ידענא ממאי פסיקא לי' הלכתא כלישנא קמא אימא כלישנא בתרא והלכתא כר' יוחנן דהלכתא כוותי' בכל מקום וכדאמרן וכולה שיטתי' דרש"י והרמב"מ אנן קשיא לן חדא האי חוצצת ואין חוצצת דקאמר רבא פוסל משום יתור בגדים ופינו פוסל הול"ל ואיידי דרישא כיון דתרתי פסולי נינהו דלא שייכי אהדדי האי משום חציצה והאי משום יתור בגדים לא הו"ל למיתני' בחדא לישנא ותו במקום בגדים דר' יוחנן לא דמי לבמקום בגדים דרבא דרבא בין בשרו לבגדים קאמר משום חציצה ור' יוחנן אפי' על גבי הבגדים קאמר משום יתור בגדים ותו האי במקום בגדים ושלא במקום בגדים דאמר רבא מי לא משכחת לה שלא במקום בגדים וחציצה פסלה בי' כגון דהויא במקום עבודה ואפי' נימא א' חוצצת א"נ במקום בגדים וליכא חציצה כגון על גבי הבגדים והול"ל מקום שפוסל בו חציצה ושאין פוסלת והראב"ד אמר עלי' דהרמב"מ דאמר והוא שלא יפוץ הגמי דבריו סותרים זא"ז הלא אמר שלא במקום בגדים פחות משלש אינו חוצץ בין היד לכלי וכן הוא בעירובין ובזבחים ואמר עלה הרב בעל כ"מ נראה שהראב"ד מפרש