גאון יעקב עירובין תנא

יוסף דאותיב הא דתנן חנו שמשום שבות לא ס"ל להא דרבא דכלי ולחה לרבנן פטור אלא דאורייתא הוא ודר"א לא דייק א"נ אותיב משום דלר"א דאורייתא הוא ולדבריהם דרבנן לא ניחא לי' לשנויי ותלמודא מעיקרא סברא דבכלי ולחה דאורייתא והשתא דאמר רבא ומודי ר"א ושמעיא לי' מהא הדרינן מהא דס"ד מעיקרא ואפי' כלי ולחה לרבנן שבות ואנן קי"ל בהא כרבא דר"א דאיצטריכא לי' לאשמעינן צפרניו מסייע לי' והיינו דמ"ד הא ביד הא בכלי דבכלי נמי שבות הוא והוי דומיא דהרכיבו והבאתיו מחוץ לתחום והיינו דהרמב"ם דאמר הלכתא כוותי' ורבא לא אוקים כוותי' כיון דאוקמה להאי מתניתא כר"א ואי התם בכלי קשיא דר"א אדר"א דהכא אמר בשיניו אין בכלי לא והתם קאמר אף בכלי ואנן דאמרינן הלכתא כרב יוסף בלכתחלה והא דפסחים ביד ועלה הוא דפליג ר"א לא קשיא ולא מידי והשתא אנן דקי"ל כרבנן דר"א בצפרניו ושערו הוא דחייב בכלי הא ביבלת אפי' בכלי פטור כהרמב"ם ואי קשיא לך אכתי מנ"ל להרמב"ם הא אימא יבלת נמי כשערו וצפרניו ובכלי ד"ה חייב וה"ק ואי רבנן נשקלי' נהלי' ביד לאו משום דגזור יד אטו כלי תפשוט דר"א וכדאמרן אלא לאו הא מני ר"א היא ואי לאו דקאמר ר"א בכלי ד"ה חייב ה"א לרבנן בכ"מ פטור בין בשערו וצפרניו בין ביבלת ומהכא לא תפשוט דר"א היא ומודי ר"א דכל כמה דאפשר לשנויי משנינן וקאמר וליטעמיך כו' האי מאי כו' אלא אי אמרת רבנן היא וכו' וכדאמרן אלא לאו ר"א היא ויבלת כשערו וציפרניו דמי אבל לרבנן אימא ל"ש יבלת ל"ש ציפרניו ואפי' בכלי נמי פטור וקמ"ל ר' אלעזר אבל בכלי ד"ה חייב בין בשערו וציפרניו בין ביבלת וכ"ת א"ה רבא מנ"ל דמידי ר"א דכל כמה דאפשר לשנויי משנינן אימא ר' אליעזר איצטריכא לי' לאשמעינן דלא תימא האי ר"א היא ומודי ר"א בדאפשר לשנויי ולרבנן מ"מ פטור והשתא דאמר ר' אלעזר בכלי ד"ה חייב אימא רבנן היא אבל לר"א אע"ג דאיכא לשנויי לא משנינן תריץ רבא למידק קאתי דאיכא למימר האי סברא לר"א וכיון דאיכא למימרה קסבר רבא דאמרינן לה הא לא קשיא מדקאמר מני אילימא רבנן כו' אלא לאו ר"א היא וקאמר ואי רבנן משמע דמתניתא לא מיתוקמא אלא לר"א. ואי איתמר השתא דא"ר אלעזר בכלי ד"ה חייב כרבנן נמי מיתוקמא ולנוסחא דהרב בעל המאור נמי קשיא הא השתא דא"ר אלעזר כרבנן נמי מיתוקמא אלא להאי נוסחא נמי אמרינן דביבלת לא אמר ר' אלעזר חייב לרבנן וכדאמרן וכהרמב"מ:

ומדאמרינן בהאורג מקלקל בחבורה חייב מדאצטריך קרא למישרי מילה נמי מסייע להרמב"מ דאי אמרת בכלי ולחה חייב הא מילה בכלי ולחה היא וכ"ת התם לר"ש דאמר מלאכה שאין צריכא לגופה פטור והאי הא לא צריך לערלה וכי קאמרינן אנן לר' יודא אלא הא דאמרינן בהאורג ורב יודא אמר רב אסי מה לי יתקן גברא מ"ל כ' ותיפוק לי' לר' יודא הא ממילה ליכא למשמע מינה וירושלמי דהכא נמי מסייעא להרמב"ם כדפרישן התם:

הא דפריך נשקלי' נהלי' ביד לרבנן בבין אצילי ידיו איהו נמי מצי שקיל לה ואשיניו הוא דמשני בבין אצילי ידיו דלא מצי שקיל לה אלא דבגבו בידיו נמי לא מצי שקיל לה והיינו דאצרכי' לרש"י לפרושי לרבנן נמי חברי' לשקלי' ביד:

אלא אי אמרת רבנן נשקלי' כו' הא דאקשי השר מקוצי לאו קושיא היא דה"ק אא"א רבנן ומשום דשבות היא דמלאכה לא דחי נשקלי' ביד דביד נמי שבות וכ"ת רבנן וכמה דאפשר לשנויי לשבות הקל משנינן סוף סוף מדרבנן נשמע לר"א כי היכי דלרבנן שבות דיד שרי ומשנינן לשבות הקל ה"נ לר"א משנינן ממלאכה לשבות ולאו ק"ו הא השתא בשבות משנינן מלאכה מיבעיא דבהא דמשנינן לא פליג ר"א