גאון יעקב עירובין תנ

אפי' ביד שרי והשתא במקדש הכל מותר חוץ מבכלי ולחה כהרמב"ם ופסח אפי' יד ולחה אסור וכלי ביבשה איבעיא לן כדאמרן ויד ויבשה מסתברא דבכל אדם ובהמה מותר כדאמרן וכלי ויבשה מסתברא דאסור:

ואמר הרמב"ם החותך יבלת מגופו בין ביד בין בכלי פטור בין לו בין לאפר תהי בה ה"ה הא אמרינן הכא חותך יבלת לחה בכלי ה"ה כסותך צפרניו בכלי שהוא חייב וכן אמר הרב בעל מ"א החותך יבלת לחה בכלי חייב ודלא כהרמב"ם וכן אכרע רבן אלי' ואנו רואין את דברי הרמב"ם דהאי ותפשוט דר"א וכן האי אי אמרת בשלמא ר' אליעזר לרש"י בפירוקא רחיקא איפרקא ולהרמב"ם רווחא ואתיא ואנן מהא דתניא בשיניו אין בכלי לא לא שמעינן מינה דבכלי חייב חטאת דא"נ לא מחייב בכלי שבות חמיר ודאי הויא דסתם גזיזה דאב מלאכה בכלי היא ואימא שבות כי הא לא התירו במקדש והכי קא קשיא לי' אי רבנן נשקלי' נהלי' ביד ומדקתני בשיניו אין ביד לא תיפשוט דר"א יד טעמא מאי אסרו רבנן לאו משום דגזור יד אטו כלי מכלל דבכלי אפי' לרבנן חייב חטאת השתא יבלת דכבשרו הוא ולא דמי לגוזז צמר אלא כח תך בשר מבשרו הוא אמרת בכלי חייב חטאת משום גוזז את הצמר צפרניו ושערו דלאו בשרו נינהו מיבעיא וכדשמעינן להרמב"ם דיבלת קיל משערו וצפרניו ור' אלעזר דאמר בצפרניו ושערו בכלי דברי הכל חייב מאי קמ"ל ואי ר"א מתניתא קמ"ל לאשמעינן יבלת ולא מיבעיא הא אלא לאו לרבנן יבלת בכלי נמי לא מחייב והא מני ר"א היא ולר"א יבלת כצפרניו ושערו דמי ואפי' איהו בידו חייב ולא מיבעיא בכלי אפי' חברי' ואע"ג דלא אשכחן דפליגי ר"א ורבנן ביבלת ואימא לר"א נמי ביבלת מ"מ פטור כרבנן וכי קאמר ר"א בציפרניו ושערו דבכלי חייב לכ"ע קאמר ידו ושיניו כבכלי דמיין אבל יבלת דליחייב מי אמר מ"מ כיון דשמעינן מדר' אליעזר דרבנן ביבלת בכלי נמי פטרי ואלא הא דתניא בשיניו. אין בידו לא אמאן תרמיי' הלכך אמרינן הא דקתני חברו חברו דוקא קתני ואפי' עלתה בכריסו דהכי מסתבר טפי למימר מדנוקמה בגבו ומאן שמעת לי' דשאני בין חברו לאיהו ר"א היא וקסבר יבלת כצפרניו ושערו הוא ותו חזינן נמי לר"א דאחמיר בכל דדמי לגזיזה אמרינן ביבלת נמי אחמיר הואיל ודמי לגזיזה וקס"ד חדא ועוד אקשי לי' וקאמר וליטעמיך לר"א נמי חברי' נשקלי' נהלי' בידו דחברו לר"א נמי פטור בידו כבשיניו ואהדר לי' אנא הכי קאמינא אא"ב ר"א ולר"א יבלת בכלי חייב וה"ה איהו בידו:

קברי' נמי כי שרינן לי' משום דמשני לא שרינן לי' ביד אע"ג דידו ושיניו כי הדדי נינהו מ"מ ידו לאו שינוי מעליא הוא כשיניו דידו בכלי מחלף וגזר יד אטו כלי וכלי דאורייתא הוא והואיל ואפשר משני בשיניו דלא מחלפי בכלי אלא אי אמרת רבנן היא וכי היכי דלא תיפשיט דר"א שמע מינה דרבנן דביבלת אפי' בכלי נמי לא מחייבי חטאת וקמ"ל ר"א הא צפרניו ושערו בכלי חיובי מחייבי נשקלי' נהלי' ביד נהי דאחמרת עלי' בשבות דכלי תחמיר נמי בשבות דיד משום דמיחלף בכלי אלא לאו ר"א היא וקסבר ר"א יבלת נמי משום דדמי לגוזז צמר חייב איהו אפי' בידו ובכלי אפי' חברי' כצפרניו ושערו אבל לרבנן ביבלת מ"מ פטור וקסבר רבא אע"ג דרבנן מ"מ פטרו ביבלת לא התירו שבות דיבלת כלל במקדש ואפי' חברי' בשיניו אלא ביבשה ור"א הוא דשרי משום דמכשירין דוחין את השבת אפי' בדאורייתא והיכא דאפשר לשנויי משנינן ודחינן שבות והא דאמרן ואידך דומיא דהרכיבו כו' קתני דרבנן ואידך הרכיבו דלא כר' נתן כו' ורב יוסף אותיב מדתנן אלו שמשום שבות אלמא בכלי ולחה דאורייתא אבע"א שאני בהמה מאדם דסתם גזיזה בבהמה היא ובכלי ולחה בבהמה תולדה דגוזז צמר הוא וחייב דדמי בהא לגזיזה דאידי ואידי בבהמה ובאדם גוזז צפרניו ושערו תולדה דגוזז צמר דבהמה הוא דדמיין בהא לגזיזה דלאו בשרו נינהי אבל חותך יבלתו לא הוה תולדה דגזיזה דצמר דבהמה דלא דמי כלל לגזיזה פטור ואבע"א רב