גאון יעקב עירובין תמט

הרמב"מ דאמר כרב יוסף דהא גבי פסח נמי אמר (בהלכות ק"פ) בלחה וכלי אסור וביד ולחה או בכלי ויבשה מותר וקשיא לן וכי אמרינן הלכתא כמאן דאתותב ותו הא אוקימנא אליבי' הבאתו מחוץ לתחום כר"ע דאמר תחומין דאורייתא ואנן דקיימא לן תחומין דרבנן מנ"ל דהבאתו מחוץ לתחום לא דחי שבת אימא כסבות דיבלת הוא ודחי ואע"ג דאיכא לפרוקי אליבי' כדפרקינן מ"מ הא את תב ורב יוסף ואביי ורבא חשו להאי תיובתא ומוקמי למתני' בגוונא אחרינא:

וניחא לן הרמב"ם לטעמי' דאמר בכלי ולמה פטור כדבעינא למימר והדרינן בן ממאי דאמרינן בכלי ולחה דאורייתא והשתא מתני' דפסחים לא קשיא עלי' דקתני משום שבות דגלי ולחה נמי שבות הוא ובשבות כי האי גזור רבנן אף במקדש ואע"ג דלר"א כלי ולחה דאורייתא וכדבעינא למימר לדבריהם דרבנן קאמר דלדידהו שבות הוא. ותחומין נמי כמ"ד דרבנן מיהא קשיא מתניתא דכהן דקתני חברו חותכה בשיניו בשיניו אין בכלי לא ואוקימנא לה כר"א ולמ"ד הא ביד הא בכלי ר"א אפי' בכלי שרי ותו הא יחידאה הוא דג"ד הא בלחה הא ביבשה אסר בכולהי לבר מביד ויבשה ולרבא לרבנן אסור ביד ולחה ולרב יוסף בפסח מיהא אסור ול"ל קסבר הרמב"ם בשל סופרים הלך אחר המיקל ולא מיבע"א הכא דבמקום כרת ופסח ועשה דעבודה קאי ואמרינן הלכתא אפי' כיחידאה והאי מתניתא דכהן אוקים לה כרבנן ונקט שיניו ה"ה ידו. דשיניו וידו כי הדדי נינהו כיון דלאו בכלי וכדאמרו בציפרניו דאידי ואידי פטור וכן לר"א בחברו אידי ואידי פטור ותנא חד מיני' נקט אבל לר"א אפי' בכלי ולחה שרי אי משום דס"ל דוחין אפי' אפשר לשנויי אי משום דס"ל כלי ולחה ביבלת נמי שבות הוא ובשבות לא אמרינן אפשר לשנויי והיינו דאמר ר"א אלו שמשום שבת. ולית לי' דרבא דאמר שיניו דוקא ואוקמה כר"א ואנן חזינן למימר הלכתא כרב יוסף ואע"ג דרבא פליג עלי' רב יוסף יבי' דרבא הוא ואביי קאי כוותי' ואע"ג דאשתיק מדרב ספרא כי הדר לגבי דרב יוסף שיילי' ופריק לי' קבלה מיני' ותו סתמא דשלהי פ"ק דשבת קאמרה משנשלין את הפסח לתנור טעמא דבני חבורה זריזין הן כרב יוסף ולרב יוסף מתניתא דכהן שעלתה בו יבלת אתיא שפיר כר"א כדאמר רבא דמתני' דפסחים ביד ולחה ובהא קאמר ר"א דוחין הא בכלי מודי דלא משום דאפשר לשנויי ומתניתין ד"ה בין לר"א בין לרבנן חותכין יבלת אפי' לחה ביד דאין שבות במקדש ואם בכלי אסור אפי' לר"א משום דאפשר לשנויי והא דפסחים אסרי רבנן משום דשבות דמקדש במדינה הוא ור"א שרי משום דס"ל מכשירין דוחין בכל מצוה שזמנו קבוע אפי' דלאו דמקדש וכל הני שבותין דאמרי בפסח אין דוחין השבת וכן יבלת לא צריכנא לדחוקי דאע"ג דאין שבות במקדש הנך כולהי שבותין דחמירי נינהו דגזור בהו אף במקדש ואע"ג דצורך גדול דמקדש נינהו דהא אידחיא פסח דזמנו קבוע גריע משאר שבותין דלית בהי צורך כוותי' כציר ונגר וכריכה דגמי דקצת צורך נינהו אלא משום דשבות דמקדש במדינה לא התירו אע"ג דצריכו טובא דתרתי בעינן צורך המקדש ובמקדש דכהנים במקדש זריזין הן ובני חבורה נמי זריזין הן הלכך התירו להן לשלשל את הפסח לתנור עם חשיכה ואתיין שפיר כולהי מתניתא אליבי' אלא שבותין מועטין הן דגזור בהו אף במקדש אי משום דלא צריכי כולי האי אי משום דאתי לידי חיוב חטאת כדאמר הריטב"א בנגר המונח ובציר העליון ותו דביבלת הלחה ביד ובמקדש רב יוסף ואביי ומ"ד כאן ביד כאן בכלי כ להי ס"ל דשרי וכותייהו קי"ל דרבים נינהו וגבי פסח האי יחידאה הוא לגבי כולהי אמוראי ואיכא למימר דרבא נמי לא פליג אדרב יוסף אלא דאמר דאיכא לאוקמה למתני' אפי' לר' אליעזר ומודי ר"א דכמה דאפשר לשנויי משנינן ולא קשיין מתנייתא להדדי וה"ה דאיכא לאוקמה נמי כרבנן ומתניתין דפסחים התם משום דבמדינה הוא וכהן שעלתה בו יבלת לרבנן