גאון יעקב עירובין תמז

לא דחי ציר ודכוותי' דלא דחי למלאכה אפי' בדאי איפשר מיבעיא דבאפשר מע"ש אפי' שבות לא דחי:

איתיביה רב ספרא היה קורא בספר כו', לא ידענא וכי אישתמיטתי' סיפא דהאי מתני' דקא מיפלגי בי' ר"י ור"ש ואי רישא קמוקים לה כרב יודא דהתם וקשיא לי' מדר"ש אביי מאי קא אהדר לי' סוף סוף דר"ש קשיא דפליג אפי' ברה"י ואי באסקופה הנדרסת קמוקים לה כרבה מבזיון כתבי הקודש כי האי גוונא ודאי לא תיקשי:

איתיביה רב ספרא הי' קורא בספר. ואע"ג דהתם א"א לעשותו מע"ש ורב יוסף באפשר מע"ש הוא דאמר דבא"א כל מילי דפסחא דחי מ"מ גזרינן כל היכא דמלאכה לא דחי שבות נמי לא דחי במדינה כגון אפשר לעשותו מע"ש ה"נ אע"ג דא"א מע"ש אי נפיל כולי' דמלאכה היא לא דחי שבות נמי לא לידחי. ובלאו רב יוסף נמי תיקשי הא שבותין דפסח אמרינן בפסחים דלא דחו והאי שבית דספר הא דחי ואדרבה בלאו רב יוסף תיקשי טפי דאמרינן שבות דמקדש במקדש ובמדינה חדא והא תנן הכא כמה שבותין דליתנהו במקדש ואלו בפסח לא דחי וכ"ת שאני האי שבות מהאי שבות וכדאתמר בירושלמי לא כל שבותין התירו. לרב יוסף נמי נימא הכי ובעינן מימר רב ספרא כמ"ד הא והא בלחה וכיון דאשכחן יד ולחה דשרי שבות דמקדש במדינה ספר וכולהי דמתניתין לי' דמיין אלא לרב יוסף היכא אשכחן שבות דמקדש דשרי וצ"ת:

איתיביה משלשלין את הפסח כו' אלמא שבות דמקדש במדינה נמי התירו וכסבות דמקדש במקדש דמי. וכל הנך שבותין דאסרי בפסח לר' ישוע ור"ע אפי' אי הוו במקדש הוו אסרי דהנך שבותין חמירי להו. ולא אמרו בהו אין שבות במקדש וקשיא יבלת איבלת:

רבא אמר כו' דכמה דאפטר לשנויי משנינן לכאורה לרבא דמוקים למתני' כר"א הכא בדליכא בהמה אחריתי לאקרובה וכן כהן שעלתה לו יבלת בדליכא כהן אמר וכן נימא שנפסקה בכינור למאי דסליק אדעתין דר"א היא בדליכא אחר דאימור דאמר ר"א מכשירין דוחין שבת אפי' במלאכה דאורייתא היכא דאי אפשר לקיים שתיהן כגון פסח ומילה דאי לא קא מדחי לה לשבת עקר לי' למצוה דפסח ומילה דרמי' עלי' ובשבות נמי כי תלית לי' בדר"א משום דמכשירין דחו שבת אימת קא דחו היכא דאידחי' מצותי'. אבל היכא דאיכא בהמה אחריתי או כהן אחר ואיקיים מצותי' אפי' שבות לא דחינן מדר"א. ולהנך דאוקמי משום דאין שבות במקדש אפי' בדאיכא בהמה אחריתי לא גזור רבנן במקדש לאהדורי עלה. וכן כהן שמשמרתו לעבוד היום אינו חושש לשבות משום מצות עבודתו במקדש כנגר וציר התחתון דלא חשו לשבות כי מעיינת בה תיקשי א"ה מנא לי' לרבא דמודי ר"א בדאיפשר לשנויי דמשנינן אימא כהן שעלתה בו יבלת בדאיכא כהן אחר עסקינן ומשום דאין שבות במקדש שרו לי' רבנן ולרבנן ה"נ דאפי' איהו נמי דשבות היא והא מני ר"א הוא דאמר בעלמה חייב חטאת הלכך איהו דחייב חטאת לא שרו לי' דהא איפשר דאיקיים מצותי' בכהן אחר חברי' דמשום שבות הוא שרו לי' רבנן משום דאין שבות במקדש:

ב אילימא רבנן ובמקדש פירש רש"י וכגון שעלתה לו בשבת וי א"ה אפילו בכלי נמי דבאי איפשר מע"ט אפילו מלאכה דוחה וכדאמר רש"י גופי' גבי קשירה דנימא ותו ליה מפי דוחקא דרבא לאוקמא מתני' כר"א אפי' תימא רבנן והתם גבי פסח בעלתה לה יבלת מע"ש דומיא דאינך דאפשר לעשותן מע"ש והכא בעלתה לה בשבת וכדאמר רש"י א"נ רבנן באי איפשר