גאון יעקב עירובין תמו

לגבי קרבן וכיון דבמקדש שרי במדינה דלא צריך להאי תקון כלל מיבעיא או כלך לדרך זו הא דאמרת איפרוכי איפרכא לאו למיפקי' משבות קאמר אלא דלא הוי שבות חמיר למימר אע"ג דאין שבות במקדש האי שבות חמיר וגזור וכן אמרי רבנן דתוס' מיהא ביד ויבשה ודאי אפי' במדינה שרי ולא גזור משום כלי ולחה וכדאמרינן בריש מכילתין גבי מקוה דבר תורה רובו ומקפיד חוצץ וגזרו על רובו ואינו מקפיד ועל מיעוטו המקפיד דדמיין בחדא לדאורייתא אבל מיעוטו ואינו מקפיד דלא דמי בתרתי לא גזור ה"נ איד ולחה או כלי ויבשה דדמי לדאורייתא בחד גזור אבל יד ויבשה דלא דמי בתרתי לא גזור ולמ"ד הא והא ביד ה"ה דהומ"ל הא והא ביבשה וכאן ביד כאן בכלי וכדאמר אידך בלחה אלא ניחא לי' לאוקמה הא דפסחים ביד וקמ"ל מאי דלא תנא הכא דכלי הא תנא לי' הכא והיא היא. ולדידי' אע"ג דאין שבות במקדש שבות דיבלת גזור במקדש ול"ש יד ולפה ל"ש כלי ויבשה אסירי ולא שרו רבנן במקדש אלא יד ויבשה דאיכא תרתי למעליותא ובמדינה אפי' הא אסירא. ור"א פליג ביד ולחה ולא איתנייא אי בכלי ולחה נמי פליג או מודי משום דאפשר לשנויי ואמרינן מ"ד הא ביד הא בכלי לא אמר הא בלחה הא ביבשה קסבר נהי דיד ולחה איכא למימר שבות חמור הוא וגזור אף במקדש אלא כלי ויבשה דאיפרוכ' איפרכא מי אית לך למימר שבות חמיר הוא ואידך מתני' דפסחים קשיתי' ורב יוסף אותיב לע"ד הא והא בלחה ומ"ד הא והא בלחה אמר לך האי תנא קסבר הנך דאורייתא נינהי ור"א אהדר לי' אלו שמשום שבות קסבר הרכיבו והבאתו מחוץ לתחום דרבנן דס"ל כר' נתן וס"ל תחומין דרבנן ור' ישוע ור' עקיבא אהדרי לי' לר"א לדידך נמי דס"ל שבות נינהי שבות נמי לא דחי א"נ קסבר חתיכת יבלתו לא קתני דומיא דהנך וקתני תנא במכשירין ל"ש דאורייתא ול"ש דרבנן לא דחו ושבות דהרכיבו ודהבאה גזור אע"ג דשבות דיבלת לא גזור ור"א אהדר לי' לדידי אפי' יבלת דאורייתא דחי וכל דדמי לי' אלא לדידך אודי לי מיהת בהרכיבו והבאתו דמשום שבות נינהי דדחי. והא דאמרינן ואידך הרכיבו דלא כר' נתן שינוייא בעלמא הוא דמשני ולאו דוקא אלא אמר רב יוסף הא והא ביד ובלחה. וקסבר שבות דיבלת התירו במקדש ובתמידין ומוספין מותר בכל חוץ מכלי ולחה דמלאכה דאורייתא היא וכמ"ד הא והא בלחה. אלא בפסחים יד ולמה נמי אסיר משום דשבות דמקדש במדינה לא התירו והיינו טעמא דהרכיבו והבאתו ושאר שבותין דאמרו בפסח לא דחי ור"א ביד ולחה פליג ובכלי ולחה לא איתנייא. וכלי ויבשה בפסח איבעיא לן אי אמרינן כיון דאיפרוכי איפרכא שרייא או דלמא מ"מ שבות היא:

מסתברא לר' יוסף דשאני לי' בין שבות דמקדש במקדש ובין שבות דמקדש במדינה כל במקדש אפי' הנך שבותין דאפשר לעשותן מע"ש ואפי' אי הוה צריך להאי מילתא למלאכה דאורייתא לא הוי דחי אפי' בדאי אפשר לעשותו מע"ש השתא דלא צריך אלא לשבות במקדש דחי אפי' בדאפשר לעשו תו מע"ש אבל שבות מקדש במדינה אם אפשר לעשותו מע"ש אפי' נדחית עבודה דבא"א מע"ש דוחה אפי' מלאכה דאורייתא השתא דאפשר מע"ש אפי' שבות לא דחי. ואיכא למימר טעמא דמקדש משום דכהנים זריזין הן וכדאמרינן בשלהי פ"ק דשבת אמאחיזין האור במדורת בית המוקד ולמאן דלא שאני לי' וקסבר כל דלא שרי במדינה לא שרי במקדש. הא דאמרינן אין שבות במקדש לא שנו אלא בדא"א לעשותו מע"ש כגון ציר שנשמט בשבת וכן נימא אי כרבנן דר"א בנפסקה בשבת וכל כה"ג אבל איפשר לעשותו מע"ש לא שרינן שבות במקדש ק"ו מיבלת וכל דכוותי' השתא אינהו דאי כה"ג אי אפשר מע"ש דפי אפי' מלאכה דאורייתא היכא דאפשר מע"ש אפי' שבות