גאון יעקב עירובין תמה

דלא אפשר אע"ג דשבות כי האי גזור במקדש הכל אפי' בדאורייתא דחי כר"א והיינו דפריך אי אליבא דר"א אפי' לכתחילה נמי אלא הא ר"ש הא רבנן דתניא קושרה רש"א עונבה ותנן בשלהי מכילתין רש"א שלא התירו לך אלא משום שבות ואוקימנא לה דר' שמעון אהא קאי ומשום דקשירה שבות דאתי לידי חיוב חטאת היא ומדקאמר לא התירו לך אלא שבות גמור אבל לא שבות דאתי לידי חיוב חטאת משמע אע"ג דלא הוה אפשר בעניבה לא הוו שרי לי' רבנן ולית לי' דר"א דאמר מכשירין דחו ומדקא מהדר לי' ר"ש הכי מכלל דת"ק ס"ל הא נמי התירו וקמיפלגי מי התירו האי שבות במקדש או לא התירו ודכ"ע כרבנן דר"א ולא אמרינן אפשר בעניבה ואבע"א כאן באמצע כו' דמן הצד אפי' רבנן מודי דגזור אטו קיטרא דקיימא ואבע"א בגזירה דאמצע משום מן הצד קמפליגי ובשל סופרים הלך אחר המיקל ונקטינן כלישנא קמא וקי"ל כרבנן דר"ש ובסתמא דמתני' ואפי' מן הצד כיון דלאו קיסרא דקיימא הוא אין שבות במקדש אלא בתפילה גזור:

לא קשיא הא ר"א הא רבנן חזינן מכשירין נמי אם אי אפשר לעשותן מע"ש מודו רבנן דדחו כגון הכין איזמל מע"ש למול ונשבר איזמל בשבת עודו דדחו וכדתנן כלל אמר ר"ע כל מלאכה שאפשר לעשותה מע"ש אינה דוחה כו' וקפסיק ותני ל"ש מצוה ל"ש מכשירי' בא"א לעשותה מע"ש תליא מלתא אלא מצוה עצמה ודאי אי אפשר לעשותה מע"ש דזמנו קבוע בשבת דוקא וסתם מכשירין אפשר לעשות מע"ש והיינו טעמא דמכשירין דלא דפי משום דאיפשר לעשותן מע"ש אבל אי אתרמי מכשירין דא"א לעשותן מע"ש כגון נשבר איזמל ונימת כינור שנפסקה בשבת לרבנן נמי דחי. והכא בנימא שנפסקה מע"ש והיינו דפליגי ר"א ורבנן:

דף ק"ג:

שמעתא דיבלת כולה אליבא דר"י דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עלי' אבל לר"ש דאמר פטור בכלי נמי פטור ולא דמי לגוזז את הצמר דצריך לצמר אבל הכא לא צריך ליבלת. מ"מ מתני' מצי אתיא אפי' לר"ש ושבות דיד התירו שבות דכלי לא התירו וכדאמר הרמב"ם ורבותינו בעלי התוס' בציר העליון דלא כל השבותין התירו במקדש. ומתניתין דהכא ודפסחים לא קשיין אהדדי דהא והא בלחה וכאן ביד כאן בכלי וכלי נמי שבות הוא דהוי והיינו דאמר ר' אליעזר אלו שמשום שבות. ואע"ג דר"א כר' יודא ס"ל מדמחייב חטאת בנוטל ציפרניו הכא לדבריהם דרבנן קאמר דלדידהו אי ס"ל כר"ש שבות הוא אלא דכולהי אמוראי דשמעתין אליבא דר' יודא קשקלי וטרי ומסייע לי' להרמב"ם דאמר הלכה כר' יודא במלאכה שאינה צריכה לגופה:

וכולה שמעתא מוכחא דלאו כל השבותין התירו במקדש כהרמב"ם ורבנן דתוס' דציר העליון וכדבעינא למימר ורש"י גופי' אמר הכי בהדיא גבי יבשה בכלי וה"ה ביד ולמה ובהרכיבו והבאתו מחוץ לתחום דשבות נינהי וגזור בהו רבנן למאן דלית לי' דרב יוסף דהתם משום דבמדינה הוא:

ר' אלעזר ור' יוסי בר חנינא כו' למ"ד הא והא בלחה שבות דיבלת לא גזור במקדש כלל ול"ש יד ולפה ל"ש כלי ויבשה שרי אלא כלי ולחה דמלאכה דאורייתא היא הוא דאסירא ואע"ג דשאר שבותין גזור לר"ע ור' ישוע דפסחים שבות דיבלת לא חמירא מהנך דאמרי אין שבות במקדש ור"א לטעמי' דאפי' במלאכה דאורייתא אמר מכשירין דחו ואפי' היכא דאפשר לשנויי אמר רחמנא דדחי ומתני' ב"ד ולחה ולא מיבעיא כלי ויבשה דאפרוכי איפרכא ובמדינה דתנן אבל לא במדינה ביד ולחה איכא למימר הא כלי ויבשה אפי' במדינה שרי דאפרוכי איפרכא. ואדרבה במדינה איכא למישרי טפי דבמקדש אע"ג דלא דמי לגוזז דאיפרכא מ"מ מתקן הוא