גאון יעקב עירובין תמ

ומשום בונה והיינו דאמר רבא והוא שקשור בדלת ונעל לי' בהדי דקטר א"נ שרי לי' ונעיל כיון דקטיר לדלת מוכחא מלתא דלמינעל קאי ובטיל מתורת קורה אבל קשור חוץ לדלת לא שרינן לי' למשרי' ולמינעל בי' למימר בהא דקטיר בטלי' מקורה ועבדי' נגר דחוץ לדלת אפי' בעברא לא מוכחא דלמינעל קאי וכי שרי לי' למינעל בי' הא בקורה קא נעיל אבל כי שרי לקיטרא דעיברא ואשתייר חבל בהדי נגר שרי למשריי' ולמינעל בי' כיון דאגיד החבל בהדי דנגר בטיל לה מקורה ונגר הוא א"נ מצי נעיל בהדי דקטיר לעברא אלא דלא נעיל שפיר ולא בטיל בהכי מתורת קורה א"נ מאן דחזי לא ידע דלמינעל בי' קטרי' אלא היכא דשרי לי' באגדי' אגודו מוכיח עלי' והא דאמרינן הכא דר"א נמי מודי והתם אמרינן דר"א פליג אפי' בתורת כלי להרמב"מ איכא למימר דתורת כלי דתשמיש אחר גרע מהיכא דהתקינו לפתוח ולנעול והיינו דפליג ר"א אטפיח וקנה לא מחזי למינעל כניטל באגדו ול"ת מיהא מדכולהי שמעינן דבראשו גלוסטרא אע"ג דלא קשור כלל שרי ולהרמב"מ והריטב"א בעברא דדשא אפי' בחבל חזק אסור ועובדא דר' איויא אוקמה הריטב"א בדלת עצמה דחוץ לדלת אפילו חבל נמי לא ובדלית בי' תורת כלי דאי אית בי' אפי' לא קשור כלל שרי ודלא אייתוה להא דגלי מדקאמרי חבל גמי ממילא שמעת מינה דלא ולדידן דקי"ל כר"י ל"ש במקדש ל"ש במדינה נגרר מותר מנח אסור לרש"י חייב חטאת ולהריטב"א מסמי' דרבותינו בעלי התוס' הואיל ונועלו ופותחו לאו בונה הוא והאי שבות גזור אף במקדש כדאשכחן כמה שבותין דגזור אף במקדש ובקשור בעברא דדשא במקדש לא ידענא אי כמונח ממש דמי ואסור דלמא אע"ג דבמדינה אחמור בי' כמונח ממש מיהא לא הוי ובמקדש שרי:

נקמז הריטב"א וה"ר יונתן משמי' דרב האי גאון אוקמוה בגווני אחרינא ונחזי אנן מדאתמר בירושלמי דכיצד מעברין אמתני' דאין מודדין אלא בחבל של חמשים אמה אמרו ולא יותר מפני שהוא נקמז ומפסיד והכא אמרו נשמט אסור נקמז ר' יעקב ב"ר אחא בשם רבנן מדדיהו בראשי אצבעותיו ש"מ מאי נקמז נקמץ ומתנינן מרדיהו ברי"ש ובונדידה אמרו ויותר מחמשים אמה נקמץ החבל ומפסיד והכא אמרו אם נקמץ החבל ואינו מגיע למקום שצריך לנעול בו מרדיהו בראשי אצבעותיו וכדכתיב וירקעו את פחי הזהב ומתרגמינן ורדידו ית טסא דדהבא והכי נמי אמרו מרדדהו לחבל בראשי אצבעותיו עד שיגיע למקום הנעילה ונועל בו ואפי' תימא להרמב"מ בקשור בדלת שרי למשריי' ולנעול בי' אם תלוי במקום שאינו מגיע למקום הנעילה לא הוי היכר והכא אסרו נקמז אפי' לא נשמט משום דלא מצי למינעל בהדי דקטיר כי ונרדדו למינעל מחזי כבונה מתחילה:

בית יד מותר בתוס' שבת שלהי כל הכלים דאפי' בנקמז שרי ולישנא דהריא"פ משמע כוותייהו:

הא דאמר הרא"ש לרש"י דמתני הלכה כר"י בנגרר משמע נגרר דאיירי בי' ת"ק וכו' והא ליתא כו' ואי גרס לי' יש לומר משום דאתמר בי' מדרשא כו' ורש"י גופי' הא מתרגם לי' דאמר בנגרר לאפוקי מונח דאר"י נועלין במקדש ולית הלכתא כוותי' בהא אבל כולי' מונח בחרץ אימא בכלל נגרר הוא:

כ' מתניתין והעליון כאן וכאן אסור. וגמ' ת"ר כו' לרש"י דאמר אין שבות במקדש והעליון בונה הוא דקסבר יש בנין בכלים השתא דקיימא לן אין בנין וסתירה בכלים ואפי' מחזיר כל הדלת בכלים פטור כדאמרינן בריש כל הכלים הלכתא כר' יודא במקדש ואפי' עליון שרי דשבות היא ואין שבות במקדש ובמדינה הלכתא כרבנן ואפי' תחתון אסור גזירא שמא יתקע ובשל בור ודות ויציע אפי' תחתון חייב משום בונה מדקתני של בור כו' לא יחזיר ואם החזיר חייב חטאת