גאון יעקב עירובין תלט

גופה לאו כלום הוא וגרע מדלא ניטל באגדו ושמעת מינה דגמי אפי' בדלת אסור וכן אמרו בירושלמי עד שיהא קשור בדלת בדבר שיכול להעמידו נגרייא דר"א קשר בגמי והאי בדבר שיכול להעמידו לאו ניטל באגדו דהא ניטל באגדו אפי' בעברא דדשא שרי ודשא אפי' אין ניטל באגדו אלא לאפוקי גמי וש"מ דמאן דאסר גמי אפילו קשור בדלת אסור. והראב"ד ס"ל כוותי' בהא דניטל באגדו קיטרא בחבלא דמיהדק הוא אלא דקסבר ניטל באגדו שהוא ניטל עם הבריח ואע"פ שנוטלין הבריח והאגד ומניחין אותם בזוית נועלין בו דכבריח דמי ואינו ניטל באגדו כגון שנשמטים זה מזה אין נועלין בו אי משום מוקצה אי משום בונה ולהראב"ד איכא למימר בנטל באגדו אפי' ר"א מודי דקשור ואינו תלוי סגי כיון דניטל עם הבריח בריח הוא. ולרש"י ורבנן דתוס' נגר שאין בראשו גליסטרא קשור בחבל חזק ואפי' בעברם דדשא ואפי' מונח בארץ כר' יודא דהלכתא כוותי' או בדלת עצמה ואפילו בחבל דק ומונח בארץ נועלין בו וכן אמר הרב בעל הטורים וקשיא לן חדא הא דאמרי' בניטל באגדו כ"ע לא פליגי לימא והוא שקשור ותלוי ותו בשאין ניטל באגדו דפליגי ע"כ בתלוי בעברא דדשא דאי בדשא גופי' מאי טעמא דר"א. ותו לר' יוסי גלוסטרא ל"ל ותלוי בעברא דדשא מאן דכר שמי' ותו לימא דקשור ותלוי כ"ע לא פליגי ובדלה כי פליגי באינו קשור ותלוי והריטב"א משמי' דה"ר ישעי' אמר בניטל באגדו שיש בראשו קשר שנוטלין אותו ותולין אותו בכותל כשאר כלים ור"א נמי מודי בי' כיון דכלי הוא לא מחזי כבונה ואע"ג דלא קשור כלל ומניח בקרן זוית נמי ועובדא דר' טבלא דתלוי הוה מעשה שהי' כך הי' וא"נ לא תלוי כלל לא הוה א"ל ולא מידי. וגלוסטרא דפליג ר"א משום דס"ל גלוסטרא לא משוי לי' מנא וכדאמרו בירושלמי לדברי המתיר עושה הנגר טפל לגלוסטרא לדברי האוסר נעשית גלוסטרא טפל לנגר ור' יוסי סבר גלוסטרא משוי לי' מנא ובמנא לא מחזי כבונה שאין אדם מבטל כליו ולא הניחו אלא לפי שעה וכו' ואע"ג דלא קשור כלל שרי ולדידי' תלו בעברא דדשא ואין ניטל באגדו דאסרינן בשמעתין דלא תלו לי' כדרך שתולין כלים ואמר הריטב"א פקק החלון דבעי ר"א קשור ותלוי הנ"מ בשאין ניטל באגדו ואין עליו תורת כלי להשתמש בדברים אחרים ואינו ראוי אלא לתשמיש זה בלבד הא יש עליו תורת כלי לתשמיש אחר אפי' לר"א קשור נמי לא בעי וקשיא לן להריטב"א אלא דאמרינן בשלהי כל הכלים א"ר יוחנן הלכה כרשב"ג ואסיקנא בשיש עליו תורת כלי הלכה מכלל דפליגי וכיון דר"א נמי מודי בתורת כלי מאן תנא דפליג עלי' דר' יוסי בהא ותו אמרינן לית הלכתא כר"א דמעשה רב שפקקו את המאור בטפיח והא טפיח כלי היא ור"א נמי הא מודי בכלי והרמב"מ בפירושיו על המשנה פירשה לנגר קורה שעושין אותה בשתי וערב ונותנין אותה בדלתות ונועלין בה השערים וענינו כמי בריח שהוא מבריח מכותל לכותל וקלוסטרא דמות רמון או טבעת שיורה עליו שהוא כלי ולא קורה כו' ובהלכותיו אמר נגר שאין בראשו קלוסטרא אם הי' קשור ותלוי בדלת נועלין בו וכן אם הי' ניטל ואגודו עמו אבל אם הי' אגודו קבוע בדלת והי' הנגר נשמט כמו קורה ומניחין אותו בזוית וכו' אסור לנעול בו שאין עליו תורת כלי ואינו אגוד ואין בו אגד להוכיח עליו ולדידי' כל שמוכיח עליו שהוא עומד לנעול מותר וניטל באגדו שמתירין החבל מצד חבירו לדלת והחבל נשאר תלוי בנגר ואגודו מוכיח עליו שעומד לתלותו בדלת לנעול בו והא לכ"ע אע"ג דלא קשור שרי ואינו ניטל באגדו שמתירין החבל מצד חבורו לנגר והחבל נשאר בדלת והנגר כקורה בעלמא הוא וכדפריש אמתני' דנגר קורה הא אסיר וקשור לבריח דאסרינן כגון דכי שרי לי' אשתייר החבל בבריח ולא קאי למתליי' בדלת ואיכא למימר כגון דלא מצי למנעל בהדי דקטיר לעברא אלא לבתר דשרי לי' ובתר דשרי לי' הא שרי לי' בלא אגוד ונועל בקורה בעלמא ואסיר משום מוקצה