גאון יעקב עירובין מד

איתחזיא בנפרץ לאמצע וזה שלא כנגד זה או בסתומה ונכנסין ולא עירבו דאיסורא משום דיורי המצ' הוא היכא דאיפרץ בשבת שרי כשמואל דאמ' בדיורין הואיל והותרה הותרה אבל בנפרץ לצידי חצר או זה כנגד זה דמשום פילוש לרה"ר הוא אפי' איפרץ בשבת אסור כדאמרי רבוותאי בשלהי פירקין בשמעתא דחבלים דבמחיצות שנפרצו לרה"ר מודי שמואל דהלכה כר' יוסי ואע"ג דהכא מדרבנן משום דמחזי כמפולש לרה"ר חצר שנפרצה מב' רוחותי' ומבוי שניטלו קורתו כולהי מדרבנן נינהו דמדאורייתא י"ו אמה בעינן:

שצידו א' כלה לים. ואע"ג דים גופי' כרמלית ולא מהניא מחיצה לדידי' התם משום דים רחב וארוך מידי דהוי אקרפף יותר מבית סאתים. וגרע מקרפף דאלו קרפף מדאורייתא רה"י כדא"ר יוחנן ומייתי לה בהדר ואלו ים מדאור' נמי לאו רה"י הוא כדתנן בהזורק הזורק מן הים ליבשה פטור אבל לגבי שפתו אהני מחיצה דידי' ואמרינן גוד אסיק מחיצתא דמיא לא מבטלי מחיצה כדאמרו בהזורק ולא הו"ל פרוץ במלואו:

עובדא דמרימר רש"י מתני חיישינן שמא יעלה הים שרטון ופסיק לי' בין המבואות לים וכר' יצחק וכר' נחמן וכן אמרו הרא"ש והרשב"א והרמב"ם מתני לא חיישינן שמא יעלה הים שרטון ופסיק לה מאידך גיסא דלצד מתא והר' נתן בעל הערוך אמר לנחל גופי' קרי אוזלי הואיל ופורסין שם אוזלי ואוזל תרגומו של מטוה ופסיק בנחל דאמר לא חיישינן שמא יעלה שרטון וכן מתני רבן חננאל לא חיישינן ורבי לשמא תנטל אשפה חייש והיינו דר' נחמן ופליגא דר' יצחק דאמר שמא יעלה הים שרטון ואמר הרב בעל ב"י ונדאשמטי' ניהלי' הריא"פ ש"מ כהרמב"ם ס"ל דמסתמא לא חיישינן ולא ידענא א"ה אשפה דכ"ע בדיחיד חיישינן שמא תנטל מ"ט אשמטי' ניהלי' ותו נהי דמסברא לא חיישינן לשרטון ים דהוי מחיצה מנ"ל מסברא וס"ס הו"ל לאתוי':

בירושלמי מבואות המפולשין לים כמפולשין לבקעה והא דירושלמי כר' יצחק דחיישינן שמא יעלה שרטון א"נ בספינות עוברות ובקעי בה רבים וכדאמר הרב בעל מגן אברהם ומסתברא דהתם בשאין הים עמוק בשפתי' יו"ד וכתל המתלקט יו"ד מתוך ד"א דלא הויא מחיצה וכדאמר הרב בעל מ"א והכא בעמוק יו"ד בשפתו כדאמר רש"י:

מבוי עקום דסוריא פירשה רש"י בני ראשו אחד עשו לחי לפיתחן ומחצלת לעקמומיתו. ובני ראשו אחר לא עשו לפתחן לחי ולא ידענא מיכדי רש"י לשנויי הא דלשמואל אתא דלהכי בעי לחי לעקמומיתו. ואכתי במאי משני לה כי לא עבוד אינך לחי מאי הוי כיון דאמר שמואל תורתו כסתום צריכי כל חד לחי ופתח"כתבוי כמבוי כסתום דעבו' לחי לצד רה"ר אבל חד אחברי' לא אסר דכסתום נינהו וכי לא עביד חד מיני' לחי לפתחי' איהו הוא דאסור משום דנפרץ במילואו לרה"ר הא אחברי' לא אסר דדרך פתח לא אסר אחברי' וכי עבוד הך לחי לרה"ר תו לא צריך אלא כר' חננאל דמתני אותיבו בו בשפותי':

ולא משנתינו היא זו וליכא למימר אימא רב נראה מבחוץ קמ"ל דאינו נדון משום לחי דאי ממתניתין הו"א הנ"מ בנכנסין כותלי קטנה לגדולה דהא רב לישנא דמתני' קאמר ולא קמפרש טפי ממתניתין מתני' חצר קטנה שנפרצה לגדולה קתני ורב נמי מבוי שנפרץ במילואו לחצר קאמר וכי מוקמות למתני' בנכנסין אימא דרב נמי בנכנסין וכדאוקים לה הרא"ש. ואי רב הא אתא לאשמועינן פירושי הוה קא מפרשי לה דאפי' באין נכנסין כותלי מבוי לחצר מבוי אסור:

ב:

הא דרב במאי מוקי לה. להריא"ז דאי בזה כנגד זה חצר נמי אסורה ולכולהי רבנן דאמרי רבה אמבוי אמר הא חצר בכ"מ מותרת דרב