גאון יעקב עירובין תלה

אם היו קשורות ותליות פותחין ונועלין בהן ואם לאו אין פותחין ונועלין בהן עשה להם ציר של קנים ושל שבילין ושל כל דבר פותחין ונועלין בהן בשבת ואצ"ל בי"ט דלת שיש לה ציר פותחין ונועלין בשבת כו' נשברו צירים אין פותחין ונועלין בה בי"ט ואצ"ל בשבת דלת הנגררת ומחצלת הנגררת וקנקילין פותחין ונועלין בהן בשבת כו' ש"מ ביש להן ציר אפי' אין קשורות ותלויות פותחין ונועלין וקשירות ותלויות דקתני במצילות באין להם ציר והכא נמי אית לן למימר סמי ממתניתא קמייתא בזמן שקשורין ותלוין ומתנינן ורמינהו דלת הנגררת כו' נועלין כו' ולא בעי מידי ואוקמוה בציר והיינו דירושלמי אלא תיקשי א"ה אדמותיב ממתניתא דקשורין ותלוין וגבוהין ודחיק לאוקמה באו או ומי אלימא ממתניתין ואתחזיא לן בהך מתניתא נמי אשתביש ספרי והכי אתנייא בזמן שעשה בהן ציר וגבוהין מן הארץ ורמי ש"מ תרתי בעי ומשני או או קתני:

מתני':

לא יעמוד כו' איבעיא לן לר"מ הוא ברה"י ועוקר חפץ מרה"ר ומניחו במקום פטור מהו עקירה והנחה ברה"ר הוא דאסר הא עקירה בלא הנחה לא או דלמא עיקר גזירה אעקירה הוא דבהדי דעקר קא מייתי לי' לגבי' ואת"ל עיקר גזירה אעקירה עוקר ממקום פטור ומניחו ברה"ר מהו גזר נמי אהנחה או לא ואי נימא דר"מ עקירה בלא הנחה נמי גזר חלון דמתניתין אפי' חלון דלית בי' ד'. ואי נימא דר"מ גזר בין בעקירה בין בהנחה מתניתין במנעול דלית בי' ד' דמקום פטור הוא ומשום עקירה קאמר ר"מ ורבנן אהדרי לי' משוק של פטמין שהיו מניחין בחלון שאע"ג הפתח והוה הנחה ברה"י ואסיר לר"מ משום הנחה ומדרש"י שמעינן דמנעול למעלה מיו"ד רה"י ולמטה רה"ר ולא ידענא:

בחלון שע"ג פתח בחלון שיש בו ד' על ד' דהוי רה"י דאי בדלית בי' ד' על ד' מקום פטור הוא ולמאי דמסיק דירושלים כמבוי שלא עירבו ורבנן אשערי גינה קיימי אי ס"ל כר"ש דכל גגות דחצר ומבוי רשות א' הן האי חלון אי לא פתיח לבית לא עדיף מחצר דאפי' בחצר של יחיד שרי ר"ש או בגג דשל יחיד הוא וקסבר רשות א' הן ומאי אהדרי לי' לר"מ הא שוק דירושלים וחלון רשות א' הן אלא הכא בחלון פתיח לבית וכבית דמי דחורי רה"י רה"י הוא א"ר הנך רבנן כרבנן דר"ש דאמרי חצר ומבוי לאו רשות א' הן:

גמ':

סיפא אתאן לשערי גינה כשתימצי לומר לר"מ אפי' שניהן רה"י אסור לעמוד ברשותו ולטלטל ברשו' חברו שלא עירבו דירושלים נמי רה"י שלא עירבו הוא כדארש"י והריטב"א:

לרבא לרבנן אפי' בחפצים הצריכין לו רשויות דאורייתא הוא דאסירי הא כרמלית שרי כדאמר רבא אמתני' דלא יעמוד ברה"י וישתה ברה"ר ולר"מ אפי' באין צריכין לו אפי' בכרמלית אסור אלא דאסקינו הדר בי' ר"מ משערי גינה ואביי דאמר גבי לא ישתה דבכרמלית נמי לא לא תיקשי הא אפי' ר"מ דמחמיר לא גזר בכרמלית דהא הדר בי' משערי גינה אמר לך אביי כדאמרי רבנן דתוס' גבי קורא בספר על האסקופה דאביי נמי לא גזר גזירה לגזירה אלא בגזירה קרובה דאיכא למיגזר טפי וכן אמר הריטב"א גבי זיז שלפני החלון ה"נ לר"ע דגזר בחפצים שאין צריכין לו לא אלימא גזירה למיגזר נמי בכרמלית אבל בחפצים הצריכין לו דאלים גזירתי' אפי' לרבנן בכרמלית נמי גזור:

הא דאמרינן בפ"ק דשבת אמתני' דלא יצא החייט במחטו לרבא דלא גזר גזירה גזירה והתניא לא יצא החייט במחטו התחובה לו בבגדו בע"ש ומשני הא מני ר"י היא דאמר אומן דרך אומנתו חייב דתניא לא יצא כו' דברי ר"מ