גאון יעקב עירובין תלא

דאשמוטי' לא ידענא הא איצטריך דבסמוכה מ"מ שרי:

אמר הרשב"א ואפי' במופלגת ד' יראה לי שממלאין לפי שמוציא מרה"י לרה"י דרך אויר רה"ר ואגדו בידו וכו' וכל שלא נח כו' ואגדו בידו אפי' משום שבות אין בו אבל כל המחברים ראיתי שהסכימו לאסור וכו' ולהם שומעין שקבלתם דברי תורה היא ולהרשב"א שמעתין אליבא דר"ע דאמר קלוטה כמי שהונחה דמיא והריטב"א טרח בה טובא לאוקמי שמעתין אליבא דרבנן וכדקבעוה רבנן להלכה והרב בעל מ"א אמר למ"ד עומד על איסקופה בספר דוקא ניחא דבשאר כל מילי אפי' לא נח ואגדו בידו אסור והריטב"א משום דאית לי' ספר לאו דוקא הוא דקא טרח בה ואנן הא אמרינן התם דכ"ע דלאו באסקופה כל מילי נמי וכדאמר רבן אלי' וחזינן לפרוקי שמעתין ודרבנן דקבעוה להלכה אימור דשרו רבנן לא נח ואיגודו בידי' בנתגלגל וכן בכל מילי ונפל מקצתו אבל איתויי לכתחילה מרשות לרשות אפי' אגודו בידו ולא נח לא מזלזלינן כולי האי באיסורי שבת:

ור' יוחנן אמר כו' לימא ר' יוחנן ורב הונא בדרב חסדא ומרימר קמיפלגי רב הונא כמרימר דגידוד חמשה ומחיצה חמשה מצטרפין ואי מתני' בור וחוליתו מצטרפין פשיטא השתא גידוד ה' ומחיצה ה' מצטרפין בור וחוליתו דבבור רואין פני יו"ד מיבעיא ור' יוחנן כרב חסדא דאמר גידוד ה' ומחיצה ה' אין מצטרפין ומודה רב חסדא בתחתונה הואיל ורואין פני יו"ד והיינו דקמ"ל מתני' ואנן דקי"ל כמרימר קי"ל כרב הונא ודלא כר' יוחנן לא דכ"ע כמרימר דהלכתא כוותי' ור' יוחנן סברא דרב חסדא דשאני לי' בין רואה פני יו"ד לאינו רואה לית לי' ואי אמרת גידוד ה' ומחיצה ה' אין מצטרפין אפי' בתחתונה דרואה פני יו"ד נמי אין מצטרפין וקמ"ל מתני' דמצטרפין ברואה ה"ה באינו רואה דדא ודא חדא היא:

מתני' בפירושי רש"י שרשיו גבוהין שאין הענפים נמוכין כו' סמי מכאן שרשיו גבוהין ואמחיצה עשרה קאי לפרושי אין נופו גבוה ג' ויש בו מחיצה יו"ד וכן הועתק בפירושי רש"י שעל ספרי הריא"פ:

גמר':

א"ר הונא כו' ואם נטעו מתחילה לדירה גמורה אמר הריטב"א מטלטלין אפי' כוריים. ואי לא עביד לה בהוצא ודפנא אפי' בית סאתים נמי לא:

דף ק הבאין מלמעלה מג' אבל להשתמש למטה מג' עד שלא בא לג' לרב ששת נמי שרי אמרו הלכתא כרבה דעבד רב יוסף עובדא כוותי' הלכך באין מלמעלה לתוך ג' ואניגרא וקרן זוית וכגון דקלא דאביי כולהי שריין לבר מצדו א' שוה לארץ:

כאן מבע"י כו' לכולהי לישנא מבע"י שרי משחשיכה במזיד אסור. ובנשחשיכה בשוגג ללישנא בתרא פליגי ואמרו הלכתא דשרי ולא אסר אלא משחשיכה במזיד ובמבע"י פליגי בה ה"ה ורבינו בעל הטורים היה אמר מבע"י עלה אפי' במזיד כדי לישב שם בשבת הואיל ולא עביד איסורא כלל לא קנסו לי' והרב בעל הטורים אמר עלה מבע"י כדי לירד ודברי רש"י מטין כוותי' דקאמ' וקדש עליו היום שלא במתכוון משמע ולדידי' לא שרינן אלא היכא דעלה בדאיכא שהות לירד מבע"י א"נ סבור דאיכא שהות ובתר דאסיק קידש עליו היום א"נ סבר אכתי איכא שהות ואשתהו וקדש עליו היום אבל היכא דפשע בעלייתו או בירידתו דהו"ל למיחת מבע"י ולא נחת קנסינן לי' ושמעתין לא מכרעא לא למר