גאון יעקב עירובין תכט

שצריך להמשקים אסו' אא"כ הכניס ראשו ורובו למקום שהוא מטלטל והריא"פ מדלא מייתי להא דרב יוסף דאוקים בחפצים הצריכין לו ש"מ כרש"י ס"ל דכל שותה צריך להמשקין ולא צריכא לי' לאתויי דאי כהרמב"ם ס"ל הו"ל לאתויי לאשמעינן דלא אסרה מתני' אלא בכלים נאים. מיהא איכא למשמע מדהריא"פ דכי לא שתי לא גזור אפי' בכלים הצריכין לו מדלא מייתי להא דר' יוסף. ולאשמעינן דחפצים הצריכין לו אפי' טלטול אסו' אלא לאו שתי' מ"מ אסו' ובלא שתי' מ"מ מות' והא דקאמר רב יוסף בחפיצים הצריכין לו ולא קאמ' שתי' שאני קסבר דמשום שתי' לא הוה גזור אלא משום דצריך לי' להמשקין ושותה:

ב:

לענין מעשר לר"מ מ"מ לר' אלעזר בר צדוק בשותה יין חי לרבנן בעל הצונן:

לא יעמוד אדם ברה"י ויגביה ידו למעלה מעשרה כו' לרש"י אע"ג דבפחות מג' למטה מיו"ד נמי לא יצרף ובלמעלה מיו"ד בג' נמי לא יצרף כדפריש למתניתין והכא דקתני למעלה מיו"ד ופחות מג' איכא למימר התם רשויות דאורייתא הכא דמגג חברו לגגו דמדרבנן היא לא אחמור בהא ולא אסרו צירוף אלא למעלה מיו"ד ופחות מג' ואפי' לרב דאמר חכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר לא משוינן גזירות אהדדי מיהא לא ידענא ברשותו ורשות חברי' מ"ל למטה מיו"ד מ"ל למעלה מיו"ד ובתוס' משמי' דר"ח דמתני ברה"ר מתני ויגביה למטה מיו"ד והרא"ש דמתני במתני' למטה מיו"ד והכא ברה"ר ולמעלה מיו"ד אי ס"ל להא דרש"י קתני למעלה ופחות מג' דאפי' הכי קולט והריא"פ דמתני נמי במתני' למעלה מיו"ד ומתני במזחילה שלש עשרה מסתברא דס"ל כוותי' דהרמב"ם והא דכתיבא בספרי הרי"פ אבל מן הצינור קולט הוא מ"מ ושותה לא ידענא הא במזחילה נמי אפי' למעלה מיו"ד ופחות מג' אמרת קולט ואי משבשינן לה ומתנינן מצרף הוא מ"מ הואיל וצינור איכא ג' מגג היינו דהרמב"מ:

הא דאמור בתוס' אפי' לר"מ בגג גבוה יו"ד מודי ס"ל כהריטב"א דריש כל גגות דר"מ לא אמר אלא בדתרי גברי אבל בתרוי' דחד גברא מודי. דאי כרש"י דאמר אסר ר"מ אפי' בדחד גברא מאי לא עירבו דקאמרי:

הא דאמר הרשב"א (עבה"ק ספר ג' ס' ה') ואם היו מי גשמים שירדו בשבת מות' אפי' להכניס לבית כו' אקולט אבל מצרף ענג לבית ודאי אסור וכדאמור בתוס':

נמצאת אומר שלש מחלוקת בדבר לרש"י לא יצרף עד שיהו בו שלשה דברים להיתר רחוק ג' מגג ואין בו ד"ס ולמטה מיו"ד:

ולהרמב"מ בשנים להיתר מצרף ולא אסרו אלא בשנים לאיסו' למעלה מיו"ד ופחות מג' לגג אבל למטה מיו"ד אפי' פחות מג' או ג' ואפי' למעלה מותר והוא שלא יהא בו ד' על ד' ומדברי הרשב"א (שם) והריטב"א נלמד פחות מג' לגג אפי' למטה מיו"ד אסו' רחוק ג' אפי' למעלה מיו"ד מותר והוא שלא יהא בו ד' ולא גזרינן אין בו ד' משום יש בו ד' אפי' בלמעלה מיו"ד ומתני' דקתני למטה מיו"ד משום מצרף דמזחילה דמצרף במזחילה אפי' למטה מיו"ד נמי לא אבל בצנור אפי' למעלה מיו"ד נמי מצרף ובתוספתא תניא צינור המקלח ברה"ר אחד מים ואחד יין קולט בין ביד בין בכלי ושותה ובלבד שלא יצרף פיו עם פי החבית אם רשות הגג למעלה מעשרה טפחים וישתה אבל מצרף הוא פיו לצנור למטה מעשרה טפחים ושותה לא יצרף אדם ידו עם הכותל ועם המזחילה אם רשות הגג למעלה מעשרה טפחים ושותה אבל מצרף הוא ידיו לצנור למעלה מעשרה טפחים ושותה אם יש פי