גאון יעקב עירובין תכח

ואפי' מדרבנן שרי וכן אמר בפירושיו על המשנה דר' יודא בדאפיק קמיירי ולית הלכתא כוותי' ואפי' אפיק שרי וחזינן אנן דהרמב"ם לא מתני הכא אע"ג דלא היפך בה אלא מתני והתנן ר' יודא מטה' ר' יוסי אומ' היפך בה טמא כו' וקשיא לי' דר"י אדר' יודא וכדמתנינן התם בכלים והיינו לפי מאי דס"ד הכא וא"ר יוחנן מוחלפת השיטה ר' יוסי מטה' ר' יודא אומ' היפך בה טמא וכי תנן נמי מתניתין בדהפיך בה והיינו דהר"ש והרא"ש ודה"ר יונתן דכולהי מתנו הכא כדמתנו התם בכלים והתם כמקמי דאפיך ר' יוחנן למתני' וקסבר הרמב"ם דרבנן פליגי אדר' יודא וקסברי אע"ג דלגבי טומאה משקה הוא לגבי שבת לא חשיבא ואפי' לכתחלה שרי מדא"ר יודא לא הלך מכלל דלת"ק מהלך ואנן רמינן דר"י אדר"י דמטהר התם ולא מיבעיא הכא והלכתא כרבנן דשרו ופליגא דרבותי' בעלי התוס' דאמרי דתיקשי לי' דר"מ אדר"מ למאן דמתני' ר"מ מטמא ולהרמב"מ דר"מ אדר"מ לא קשיא דאפי' מאן דמטמא גבי שבה שרי והרב בעל הטורים אמר ורוקו שנתלש מפיו ומוכן לזורקו לא יהלך בו כו' ולא ידענא האי מוכן לזרקו אי היינו היפך בה ואי מדאורייתא אי מדרבנן קאמ' ובירושלמי רב אמר בפיחה ור' יוחנן אמר בפיחה ולית לה תרגימא הלכך מתנינן בהפיכא והיינו היפך בה וכהרמב"מ מיהא קשיא גבי טומאה דאמר הרמב"מ כר' יודא הא קי"ל ר' יודא ור' יוסי הלכה כר' יוסי אלא הדר בי' הרמב"מ מההיא דפריש למתני' ומעקרא סבר מדאתמר בירושלמי ר' יוחנן אמר בהפיכא אלמא ר' יוחנן דר' יודא בדר' יוסי קא מחליף וקסבר ר' יודא היפך בה טמא לא הפך בה טהור ולבסוף סבר דמתנינן בשמעתין ואע"ג דלא אפיק בה ור' יודא דאמ' מי שנתלש אע"ג דלא אפיק משמע ודירושלמי פליגא ולבבלי קסבר ר' יודא מ"מ אסו' ורבנן דפליגי עלי' מדלא קאמרי היפך בה אסו' אלמא קסברי מ"מ מות' אע"ג דאפיך בה והא דקאמ' אע"ג דלא אפיך בה א"נ ר' יודא מדאפיך בה קאמר נמי תיקשי הא ר' יודא מ"מ מטהר התם אלא לאלומי קושיא קאמ' דהכא אע"ג דלא אפיך קאסר והתם אע"ג דאפיך בה קא מטהר א"נ תלמודא קמסדר הכא לאקשויי נמי מדלא אפיק בה כי היכי דלא תימא כו' קא משני ר' יוחנן מוחלפת השיטה דר' יודא ודר' יוסי קאמ' דאכתי לא אפיך בה תיקשי והכי סוגייא לתלמודא לסדר קושיא לפום פירוקא יחד מיני' כל היכא דאיכא פירוקא קאמ' לימא וטובא איכא הכי ור' יוחנן מחליף דר' יודא בדר' מאי' ר' מאי' מטה' ור' יודא מטמא ור' יוסי כדקאי כאי והיינו דאמ' הרמב"מ גבי טומאה כר' יוסי והלכתא כוותי' לגבי ר"מ ור' יודא והכא קאמ' כרבנן דפליגי אפי' בדאפיך בה ואע"ג דאיכא למימר דהכא ר"מ היא דמטהר התם מ"מ והכא נמי שרי מ"מ קסבר הרמב"ם כיון דאיכא לאוקמא אפי' לר' יוסי טפי עדיף דהלכתא כר' יוסי והלכתא כת"ק:

בתוס' דמשקה כל שהו מטמא וכו'. ולא חשיב בתוספתא דפרה נמי בהדיא דמטמאיך לא טמאוני משקה כל שהו דלא פסלי לגוי' ואוכלין כחצי פרס דנגעו במשקה כל שהו פסלי לגוי' והרי הגוי' אומרת לאוכלין מטמאיך לא טמאוני ואת טמאתני דהכא מטמאין נמי פסלי לגוי' ברביעית ומשום דזוטרי לא פסלי ואוכלין נפישי ופסלי וכן אוכל כביצה דמטמא למשקין רביעית או לאוכלין כחצי פרס והנך פסלי לגוי':

מסתברא דמתנינן והתניא ר' יודא אומ' רוקו ונתלש מאי לאו רוקו ונתלש לא כיחו כו' וכדתנן משנתלש רוק ואמרינן מאי רוק כיחו ה"נ מאי רוקו כיחו ואותבי' והתניא תרוויי'. כחפצים הצריכין לו. להרמב"מ לא אסרו אלא כלים נאים שאי אפשר לו להניחם שם ושותה ואמר ה"ה דלהרמב"מ לא גזור אלא בדאיכא תרתי כלים נאים ושותה ולרש"י והרשב"א והרז"ה או כלים הצריכין או שותה