גאון יעקב עירובין תכו

לא ניחא תשמישתי' מאי הוי ואע"ג דליכא חלון כלל נהי דרה"י לא היי מקום פטו' מיהא הוי ושרי לבני רה"י ולבני רה"ר לכתופי עלי' וחלון דקתני אורתא דמלתא קתני:

וזו דברי רש"י ורבותינו בעלי התוס' דהאי זיז תחתון לא מעלה ולא מוריד לעליון אבל הרמב"מ והרשב"א אומרים דהכא משום דזיז תחתון אוסר לעליון אלא דהרשב"א סבר היכא דזיז תחתון אית בי' ד' ועליון לית בי' ד' והן של שנים אמרינן רשות התחתון עולה עד לרקיע ועליון דלית בי' ד' בטיל לגבי' והו"ל כמוציא זיז בחצר חברו אבל אית בי' ד' בעליון או הוא כנגד חלונו וחלונו משלימתו לד' הו"ל זה מוציא בשלו וזה מוציא בשלו ואין רשות התחתון אלא עד הזיז העליון ושניהן מותרין ומתני' בשמעתין כדמתני רש"י ורבנן דתוס' ופריך אי דלית בי' ד' כנגד חלונו נמי לא משום דתחתון אסר עלי' וכ"ת לוקמה בתחתון נמי לית בי' ד' א"כ בכולה כותל לשתמש ולהרמב"מ פירשה ה"ה דמתני איפכא אית בי' ד' כנגד חלונו נמי לא ואי לית בי' ד' בכולה כותל לשתמש והיכא דאיכא בעליון ד' אפי' הוא כנגד חלונו לא בטיל לגבי חלוני' ול"ש אי איכא נמי בתחתון ד' ל"ש ליכא בתחתון ד' אסרי אהדדי ותרויהו אסירי אית בי' בתחתון ד' ובעליון לית בי' ד' תחתון שרי ועליון אסיר בהאי גיסא ובהאי גיסא וכנגד חלונו אם משלימתו לד' שרי דבטיל לגבי חלוני' ליכא ד' בתרוויי' תרוויי' שריין והא מלתא דאיכא בעליון ד' ודאי תלמודא צריכא ולא ידעינן מאי טעמא ודהרשב"א אזדא שפיר ומסתברא מלתי' דהרמב"מ בדקיימי הנך זוזי בגו עשרה דהדדי דאי לא תימא הכי מ"ש משני גזוזטראות זו למעלה מזו דלא אסרי אהדדי אלא בעשו מחיצה בשותפות אלא בגו עשרה והרמב"מ לטעמי' דאמר דבגו עשרה אפי' לא עשו בשותפות כדאמרן בכיצד משתתפין בשמעתא דאנשי חצר ואנשי מרפסת ותו לשמואל דאמר לזה בשלשול ולזה בזריקה נותנין אותו לזה שבשלשול אוקמינן התם דלא אסרה אעליונה אלא בבאין דרך עליונה א"נ בתוך עשרה דהדדי ולא מיבעיא לזה בפתח ולזה בזריקה אפי' לרב דיהבינן לי' להאי דבפתח וה"נ לעליון בפתח ולתחתון בזריקה ומ"מ לא ידעינן בי' טעמא ומדאמר הרמב"מ אין בשניהן ד' שניהן מותרין ש"מ בלית בי' ד' לא ס"ל כרש"י דאמר מ"מ אסיר אפי' כלים הנשברין אלא דעת שלישית היא דס"ל בין יש בו ד' בין אין בו ד' כלים הנשברין מותרין שאין נשברין אסורין דמשמעתין ליכא למישמע מינה למיפלג בין ד' לפחות מד' לדידי' דס"ל דהכא לענין מיסר חד אדחברי' קמיירי:

אמר הריא"פ האי זיז דמפיק לי' לרה"ר למעלה מי' טפחים דקי"ל דרה"ר ליתא אלא עד יו"ד טפחים אבל למעלה מיו"ד מקום פטו' הוא הלכך נותנין עליו כו' דכיון דבהדי רה"י הוא כרה"י דמי מיהו אין נותנין כו' אלא מאני דמיתברי כגון כוסות וכו'. מדקאמ' הריא"פ דר"ה ליתא אלא עד יו"ד טפחים ולמעלה מי"ט מקום פטו' מכלל דברחב ד"ט קא מוקים לה דאי בלית בי' ד"ט למטה מיו"ד נמי מקום פטו' הוא דכל גבוה ג' ברה"ר ואינו רחב ד"ט מקום פטו' הוא וש"מ תרתי ש"מ גבוה י"ט ורחב ד"ט ברה"ר ולית לי' מחיצות מקום פטור הוא כדאמרו משמי' דירושלמי ולאפוקי מרש"י והר"י דכל גגות דאמרי כרמלית היא ממאי מדקאמ' מקום פטו' הוא והכא דבהדי רה"י הוי רה"י מכלל דבעלמא מקום פטו' הוא וש"מ אפי' אית בי' ד' מאני דמיתברי אין הא דלא מיתברי לא וס"ל כרש"י ודלא כהר"י והרשב"א דאמרי היכא דאית בי' ד' אפי' מאני דלא מיתברי נמי והרא"ש דמייתי לה לדהריא"פ ואסיק כהר"י קשיא וצריכת למימ' לדידי' דאפי' למטה מיו"ד ולית בי' ד' הוה כר"ה וכדאמ' הרב בעל ב"י כיון דזכו בי' רבים ומוקים לה לדהריא"פ בלית בי' ד' וצ"ת: