גאון יעקב עירובין תכה

נמי כיון דגבוה ג' ולית בי' ד' מקום פטור הוא ומקום שאין בי ד' שבין רה"י לרה"ר שניהן מותרין בו והרב בעל בית יוסף אמר אשמעתין ומשמע ובתוך יו"ד אפי' אין בו ד' אע"ג דמקום פטור הוא אסור כיון שהוא בתוך רה"ר זכו בי' רבים ואסור להשתמש בו בעה"ב וא"נ מטעמא דמפרש בגמרא דאין משתמשין בזיז שאין בו ד' אפי' למעלה מיו"ד ע"כ והאי שנוייא בתרא דמרן ליתא אלא לרש"י ושינוייא קמא דידי' לאו דהוי כרה"ר חדא דהנחה ע"ג מקום ד' בעינן ועוד דברבים מכתפין עליו עמוד ט' אתמר לא פחות ולא יתר אלא איסורא דרבנן הוא דהוי כיון דזכו בי' רבים מיהא לא מכרעא ומדברי הה"מ נלמד דבד' דוקא הוי כרמלית וכן אמר הרב בעל לחם משנה והריטב"א אוקמה להאי מתניתא אליבא דרבנן תוס' זיז שלפני חלון בסתם זיז שאין בו ד' נותנין עליו קערות כו' ומשתמש פעמים שמשתמש בו תשמיש גמור אפי' כלים שאין נשברין עד יו"ד התחתונים והיינו בדאית בי' ד'. ואם יש זיז ד' אחר למטה ממנו משתמש בו תשמיש גמור כו':

לרש"י קשיא כלים הנשברים בלית בי' ד' אסר משום דמחזי כמאן דשדא להדיא לרה"ר הא הכא לאו בפסיק רישא דלא סגי לי' דלא נפל דאי איתא אטו בשופטני עסקינן דיהיב מאני דליתבר וכי נפל ואיתבר מאי הוי הא דבר שאין מתכוון היא ומקלקל הוא ולא איתעבידא נמי מחשבתי':

והא דאמר הר"י דאי משתמש בכל הכותל אזיז היינו סיפא ליכא למיפרק אליבי' הכא בלית בי' ד' ובכלים הנשברין התם באית ב' ד' ובכלים שאין נשברין. דהכא נמי באית בי' ד' ובכלים שאין נשברין דאי דלית בי' ד' אפי' בעשרה תחתונים נמי מקום פטור הוא:

להר"י ה"ק זי' שלפני החלון בסתם זיז דלית בי' ד' נותנין עליו כלים הנשברין. ומשתמש סתם שמוש בכל הכלים היא. בכל הכותל בכל חורי' עד עשרה תחתונים מדקתני עד עשרה תחתונים מכלל דבחורין דאית בהו ד' דאי דלית בהו ד' אפי' ביו"ד תחתונים נמי לרבא דאמר חורי רה"ר לאו כרה"ר דמי ולאביי כרה"ר דמי נמי בעינן הנחה ע"ג מקום ד'. ואם יש זיז אחד למטה ממנו דומיא דכל הכותל דאית בי' ד' משתמש בו שמוש גמור דסתם שימוש בכל הכלים הוא ובעליון דאיירינן בי' מעקרא דתנינן בי' מעקרא נותנין כלים הנשברין דלית בו' ד' אינו משתמש שמוש גמור אלא כנגד חלונו:

כשתימצי לומר לדברי רש"י זיז אין משתמש בו אא"כ הוא רחב ד' וכלים הנשברין. והכי קתני זיז נותנין עליו קערות כו' דסתם זיז שנותנין עליו רחב ד' הוא דאי לית בי' ד' ולא חזי לאשתמושי בי'. וקתני סיפא ואם יש זיז אחר להשתמש בו למטה ממנו ותשמישו בזיז שלמטה ממנו ועליון לאו לאשתמושי קאי דלית בי' ד' ולא חזי לאשתמושי בי' משתמש בתחתון ובעליון אם רצה להשתמש בו אין משתמש אלא כנגד חלונו המשלימתו לד' וכ"ה האי זיז אחר למאי קתני לי' ליתני ואם אין בו ד' כבר פירשוה רבותינו בעלי התוס' קמ"ל משתמש בתחתון אע"ג דאיכא עליון דמפסיק ולא ניחא תשמישי' והא דקשו בדרס"י מגג כבר פירשוה הריטב"א ולהר"י משתמשין ברחב ד' ואפי' כלים שאין נשברים או נשברין ואפי' בזיז כ"ש וכן אמר הרשב"א וכן אמר הרא"ש והא דאמרי רבנן דתוס' משתמש בתחתון קמ"ל אע"ג דלא ניחא תשמישתי' כיון דאיכא עליון דמפסיק לטעמי' דאמרי בכל גגות מקום ד' על ד' למעלה מיו"ד ואין בו מחיצות כרמלית הוא אבל לירושלמי דאייתוה התם דכל למעלה מיו"ד לא הוי כרמלית ואי לית בי' מחיצות מקום פטור הוא ליכא למימר הכא דהא קמ"ל דכי