גאון יעקב עירובין תכב

מתיב רב יוסף כו' שלא בשיירא לא בשיירא מ"מ מותר אלא א"ר יוסף כי תנן בשיירא תנן ואפי' קנו שביתה דבשייר' לא גזור במים בתחומין אביי אליבא דרבה אמר דמתניתין אפי' שלא בשיירא ומשום דבטילו החבית לגבי מים ומתניתא דבשיירא אפי' בקנו שביתה הואיל ומתניתין סתמא קתני לא איירי בשיירא וכן אמר הריטב"א דאביי קאמר אליבא דרבה מדקתני סתמא שחב אפי' שלא בשיירא קתני וכן לרב אשי דאמר בחפצי הפקר פליגי מתניתין ואפי' שלא בשיירא דרבנן דריב"נ הא סברי חפצי הפקר אין קונין שביתה כלל ומתניתא דקתני שיירא בחפצי בעלים. והא דכתיב בפירושי רש"י בשיירא שרו להו דתיבטל סמי מכאן דתיבטל. ולרבה ואביי ורב אשי בשיירא דכ"ע דלא גזור תחומין במים:

אמר הרא"ש לא אמר הריא"פ הלכה כר"י משום דלאוקימתא דרבה ורב יוסף פשיטא דהלכה כרבנן ולאוקימתא דרב אשי. כבר איפסקא הלכתא דחפצי הפקר אינן קונין שביתה ופליגא דהריטב"א דאמר בכל הני אוקימתא לגבי עירוב הלכה כר"י דהלכה כדברי המיקל בעירוב והלכה כר"י בעירובין אלא לענין איסור שבת קי"ל כרבנן דפליגי עלי' דר"ש אפי' בתפילין ולא מיבעיא הכא כדאמר הרמב"נ וכדאמרן לעיל משמי' והשתא להריטב"א מיא דלא שבתי במנא דשבתא שרי כר"י דבטילא מנא אגב מיא ולהרא"ש אסור והא דאמר הרא"ש לאוקימתא דרב יוסף הלכה כרבנן. לא ידענא הא לכולהו אמוראי לבר מרב יוסף מתניתין לחוד וברייתא לחוד למר מתניתין במים שלא שבתו ולמר בחבית ומיא דהפקרא וברייתא בחבית ומים שקנו שביתה וליכא מאן דפליג אדרב יודא בשיירא ודכ"ע בשיירא אפי' חבית ומים שקנו שביתה נותנן לחברו אפי' חוץ לתחום. דף צ"ה:

חוץ לד"א דאי מייתי לי' אתי לידי חיוב חטאת אי עמד לפוש מקמי דסליק לאסקופה דאי לאו הכי הא ליכא הנחה ברה"ר אלא בכרמלית ומנח להו טעות סופר:

וליחוש דלמא מעיין בהו ברה"ר. לר"ח פירשה הרש"א דקושיא אחריתי היא ומעקרא קשיא לי' דלמא קאי באסקופה ומעייל מרה"ר לרה"י דרך האסקופה ומשני עיוני מעיין בי' כי מטי לאסקופה והשתא קא קשיא לי' דלמא אזיל לרה"ר וסגי בהדיא ומעייל דרך האיסקופה ומשני בן עזאי היא והריטב"א אמר הא מני בן עזאי היא כו' ולדידי' כש"כ דלית לי' ההיא דרבא שהוא עומד במקום וה"ק אלא הא מני בן עזאי היא ולהריטב"א היינו קושיא קמייתא ודחי להאי שינויא דמעיין בי' דלמא מקמי דמטי ספר לאסקופה מעיין בי' ברה"ר וקשיא לן היכי דמי אי שיעורא דעיונא כעמידה לפוש הא בטלה עקירה קמייתא והשתא הו"ל כפשט העני את ידו לחוץ ונתן בעה"ב לתוך ידו של עני והכניס דריש שבת דתנן שניהן פטורין מה לי נתן בעה"ב לתוך ידו ומה לי היה בידו בלא עקירה מרה"ר ואי שיעורא דעיוני בציר מעמידה לפוש כי מעיין נמי באסקופה הא ליכא הנחה וצ"ל כיון דידו לא חשיבא כהנחה ברה"ר לא קא מבטלא עקירה ראשונה:

והא דקשו בה רבנן דתוס' מאי אריא ספר אפי' כל מילי נמי פריק הריטב"א דבשאר מילי' הואיל וחוץ לד"א אסור תוך ד"א נמי אסור דכולה חדא גזירה היא ואי שרית בהא אתי למישרי בהא:

כשתימצי לומר לדברי הרז"ה אסקופה הנדרסת ואגודו בידו מ"מ מותר אפי' אסקופה רה"י בין בתוך ד"א בין חוץ לד"א ובהכי