גאון יעקב עירובין תכ

קשירה שאינו של קיימא בתפילין ליכא כדאמרן מדקאמר ולענבינהו מיענב ולא קאמר ולקטרינהו בקיטרא דלאו קיימא ורב חסדא נמי קאמר זאת אומרת עניבה פסולה ולא קשיא לי' מקשר שאינו של קיימא וטעמי דר"מ משום דלא בעי דרך הכשירן כדאמרן והלכה כרב חסדא לגבי אביי דאמר עניבה פסולה בתפילין ולא אוקמא כאביי משום דס"ל עניבה דהכא לא קיימא או משום דניחא לי' לאוקמא אפי' לרבנן דר"י דס"ל עניבה לאו קשירה כדאמרו רבנן דתוס' ורב חסדא כרבי' דאביי הוא וקשיש מיני' ומאביי ורבא ואילך הלכתא כבתראי אפי' לגבי רבן אבל אביי ורבא הלכתא כרבן א"נ אביי לאו לאפלוגי אדרב חסדא קאתי אלא למימר דלר"י לא צריך להאי טעמא דבלאו הכי ר"י לטעמי' אבל לרבנן דר"י אימא מתניתין דכ"ע היא ומשום דעניבה אפי' כעין קשר דתפילין פסולה והא דהרמב"ן קשיא הא סתמא דתלמודא קאמר והשתא וכו' דכ"ע לא טרח אינש וניתי אנן ונידחיא לסתמא דתלמודא ורבא נמי יחידאה הוא לגבי ר' אלעזר ור' זירא ואהבה ברי' ורב חסדא ואביי הלכך הא דהריא"פ תלמודא צריכא והא דאמר הראב"ד ותפילין שאינן מקושרין מחשיך עליהן ולערב מביאן קשיא לן טובא חדא האי אבל בישנות פטור דתנן אסור מיבעי לי' אלא פטור מלחשוך קמ"ל וכדאמרן במתניתין ועוד מכדי מחשיך עליהן דתנן בצבתים וכריכות חומרא הוא דאחמור רבנן עלי' ובתפילין מועטין נמי אי בעי אחשוכי התם טפי עדיף אלא רבנן הוא דלא אטרחוהו למיתב התם עד חשיכה ושרי לי' לאעלינהו זוג זוג ובצבתים וכריכות דא"נ מעייל להו זוג זוג תחשך לי' אחמור בהו רבנן דלא למיחל שבתא ולמיתב התם עד שתחשך דאי מכניסן עדיף בצבתים נמי לעיילינהו ואי בחדשות מחשיך עליהן האי פטור אדרבה חייב להחשיך ולא מצי לעיולינהו זוג זוג אלא אפי' תימא טעמא דמתניתין משום קשירה בשבת אחשוכי נמי לא בעי וכדאמרו רבנן דתוס' דבישנות דחזו להכניס עשו תקנה וכו', א"נ משום דמחסרא תקנתא דלא מצי עבוד בשבת לא חמו כדאמר הריטב"א וחזינן דהראב"ד תני במתניתין אבל בחדשות אסור וכדתניא בברייתא ר"י אוסר בחדשות ואי הכי הוא שפיר קאמר ולא צריכנא לדחיקא דרבנן דתוס' ודהריטב"א:

בירושלמי אמרו ישנות בדוקות חדשות אין בדוקות תפילין דעניב להו כעין קשירה דידהו למ"ד הלכתא כאביי כשרין ולמ"ד כרב חסדא פסולין:

מה נפשך פירש"י מאי דעתיך אי קים לך וכו' ש"מ מדרש"י דכי אסקינן לעולם מחד גברא זבין דלא צריך לשיולי אלא אמרינן סתמא מחד גברא זבין וכי בדיק תלתא תו לא צריך ולא ידענא מנ"ל לרש"י הא אימא קאמר אי ידעינן דמחד גברא זבין וכי זבנינן מאינו מומחה בעינן לשיולי וכי אמר לן דמחד גברא זבין בדקי נן ב' של יד וא' של רא"ש או איפכא:

אי רבי אימא סיפא פירש הריטב"א אי אמרת בשלמא רשב"ג היא ובתפילין הקילו שרוב מצוין אצל תפילין מומחין הן הכא דלהחזיק לצבתים ג' צבתים בעי וקשיא א"ה לימא הא רשב"ג היא ובלוקח תפילין בעינן שלשה כרב חסדא וכי היכי דבעלמא ג' בעי ה"נ בתפילין בעינן ג' אלא הכא הואיל ואיכא ג' צבתים כדקתני סיפא וכולהי צבתים מחד גברא דמדינא או ג' מצבת חדא או ג' מג' צבתים סגי הואיל וכולהי צבתים מחד גברא נינהו הא איתמחי בג' תפילין אלא חומרא הוא דאחמור לאחזוקי לכולהי צבתים ואקילו בי' דתרי מכל צבת סגיא אלא הכא לא משום קולא וחומרא טפי מבעלמא ואי לרשב"ג ג' בעינן ואי לר' ב' סגיא. ודפריך א"ה אי רבי אימא סיפא ה"ה אי רשב"ג היא קשיא רישא ליבעי ג' מכל צבת ומשום דאוקים לה כרבי קאמר אי רבי אימא סיפא עד דפריך לכולה מתניתא דרבי היא ומתרי אי מתלתא גברא זבין ואפי' ד' וה' נמי אבל מחד גברא תרי מכולהי