גאון יעקב עירובין תיט

הא לאו הכי עניב להו כו' קשיא וליטעמיך מ"ט דר' מאיר ורב חסדא נמי לכ"ע קאמר עניבה פסולה מהאי הלכתא ומ"ט דר"מ. ולהריטב"א ולהרמב"ן טעמי' דר"מ דעביד לי' קשר רפוי אלא ר"י דמחמיר בעניבה דקסבר אפי' קיימא קצת חייב קשר רפוי נמי חייב. ולדעתין מדקאמר וליענבי' מיענב ולא קאמר וליעבד קשר רפוי דהא אכתי לא אסיק אדעתי' הא דר"י לטעמי' ואפי' לר"י נמי קשר רפוי מהני. ורב חסדא נמי דלא תלי בטעמי' דר"י אלא משום דעניבה פסולה בתפילין תיקשי לר"י נמי ליעבד קשר רפוי ש"מ קשר רפוי בתפילין ליתא דקשר דתפילין ממילא לא רפוי הוא ולא דמי לקיטרא דקיטרי בזממא ובאסטרידא. ור"י נמי לא פליג אהא דקשר שאינו של קיימא פטור דהלכתא פסיקתא היא ותנן נמי מדבריהן למדנו שקושרין בשבת ועניבה דמחייב ר"י בעניבה דמיהדק כדאמרינן בריש ואלו קשרים והא מיהדק ובעניבה של קיימא ורב חסדא קאמר טעמי' דר"י משום דעניבה פסולה בתפילין וכי לא לביש להו כדרך הכשירן לאו תכשיט נינהו אלא משוי ור"מ ס"ל א"נ קשר להו שלא בדרך הכשירן תפילין גופי' תכשיט נינהו וכדאמרו רבנן דתוס' דלמאי דס"ד אפי' בלא קשירה כלל הוי דרך מלבוש. ואביי אמר ר"י לטעמי' ופריך טעמא כו'. דאי מודי אביי דעניבה פסולה אלא טעמי' דר"י קאמר דלאו משום דעניבה פסולה היא דכ"ע אפי' שלא כדרך הכשירן תכשיט נינהו אלא ר"י לטעמי' חדא דמשמע דאביי לאפלוגי אדרב חסדא דלא תידוק מההיא דעניבה פסולה. ותו אי אביי עניבה פסולה ס"ל נהי דסבר ר"י עניבה קשירה מעליתא היא הנ"מ בעניבה של קיימא אבל הכא כיון דפסולה על כורחך שרי לה ולא הוי של קיימא אלא לאו לאביי עניבה כשירה והאר"י כו'. ומשני דעניב להו כעין קשירה דידהו דכשרה בתפילין ור"י אוסר משום קשירה בשבת. ור"מ אי משום דקסבר עניבה לאו קשירה הוא אי משום דקסבר שלא כדרך הכשירן נמי תכשיט נינהו. ועניב להו דלא כעין קשירה דפסול וע"כ שרי לה ולא הוי של קיימא א"נ דקטר להו בקטירא דלאו קיימא ודלאו כעין קשירה דידהו:

כשתימצי לומר להריטב"א והרמב"נ טעמא דר"מ משום דעניבה לאו קשירה היא א"נ אפי' לרב חסדא משום דעביד להו קשר רפוי ור"י דאסר בעניבה ס"ל אפי' קיימא קצת חייב וה"ה קשר רפוי וגדולה מזו אמר הריטב"א אע"ג דסתמא שרי לה לעניבה בחול וקטר להו בקיטרא מעליא וכדאמרו רבנן דתוס' דהיינו טעמי' דרב חסדא מ"מ חייב לר"י ולהריטב"א כיון דקי"ל עניבה לאו קשירה היא וקי"ל קשר רפוי מותר לית הלכתא כמתניתין אלא א' חדשות וא' ישנות מכניסן זוג זוג והמוצא תכלית חוטין שזורין מופסקין כשרין דלא טרח אינש כדאסיק וככולהו אמוראי ולית הלכתא כרבא דאמר טרח אינש דיחידאה הוא ולהריא"פ והרא"ש דתלי טעמא דחדשות שאינן מקושרות לא משום דלמא קמיע הוא. ולהרמב"מ במהדורא קמא הלכתא כרבא והמוצא תכלת אפי' שזורין מופסקין פסולין וישנות אסורין ותרגמא הרמב"נ אליבי' דאי חדשות משום קשירה בשבת כאביי אנן דקי"ל עניבה לאו קשירה היא וקשר רפוי בשבת מותר משום מצוה כדתניא מדבריהן למדנו שקושרין לית הלכתא כמתני' ואנן קי"ל סתם במתניתין ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם משנה ותו אביי ורבא הלכתא כרבא הלכך אמרינן כרבא ומתניתא דאבוה דשמואל נמי משום דמרק אינש. והראב"ד דאמר אין אדם טורח לעשות קמיע כעין תפילין אלא חדשות שאין מקושרות לפי שאין קושרין בשבת ותפילין שאינן מקושרין מחשיך עליהן שלא בשעת הגזירה ושלא בשעת סכנת ליסטים וכו'. אלמא קסבר הראב"ד הלכה כמתניתין ומשום קשירה בשבת והלכה כר"א ולדידי' המוצא תכלת שזורין מופסקין כשרין וישנות אין מכניסן זוג זוג ואע"ג דקי"ל עניבה לאו קשירה היא וקשר שאינו של קיימא קושרין משום מצוה קסבר הראב"ד