גאון יעקב עירובין תטו

לבישתן ומ"ד שבת זמן תפילין הוא סבר הא דאמרו מכניסן דרך לבישתן לא אמרו אלא משום דבלא"ה מניחן בשבת וכי אמרו כפי מצותן אבל טפי מן המצוה לא ומ"ד לאו זמן תפילין סבר מדאמרו מכניסן דרך לבישתן ש"מ תכשיט נינהו דאי לאו הכי היכי מכניסן הא מצוה בשבת ליכא ולמאי דאוקים פלוגתי' במצות צריכות כוונה קאמר אע"ג דשבת זמן תפילין דכ"ע דתכשיט נינהו ומסתברא טפי דרבותינו בעלי התוס' דמשום בל תוסיף נגעו בה וכן אמר הריט"בא וס"ל לעבור בזמנו לא בעי כוונה שלא בזמנו בעי כוונה ובההיא אוקימתא דפליגי בשבת זמן תפילין פריש רש"י לתרתי טעמי משום משוי ומשום בל תוסיף:

ואיבעית אימא כו' והכא במצות צריכות כוונה קמיפלגי רש"י מסני ות"ק סבר לא בעי כוונה כו' וכן אמר הריט"בא וסוגיין כרבא דפ' ראוהו ב"ד דאמר לצאת א"צ כוונה ולעבור בזמנה לא בעי כוונה שלא בזמנה בעי כוונה והיינו דאוקים פלוגתא בשבת זמן תפילין ודכ"ע אית להו דרבא ואבע"א במצות צריכות כוונה קמיפלגי ורבא כת"ק ואבע"א דכ"ע אית להו דרבא ור"ג בלעבור מיקל ומי תימא מצות צריכות כוונה לעבור מיבעיא דבעי כוונה אפילו בזמנה וכדאמרינן להך לישנא דר"ג סבר לצאת בעי כוונה הלכך לעבור נמי בעי כוונה ואבע"א דכ"ע לצאת א"צ כוונה וה"ה לעבור לת"ק ור"ג סבר אע"ג דלצאת לא בעי כוונה לעבור בעי כוונה אבל למ"ד לצאת בעי כוונה לעבור מיבעיא ומ"ד מצות צריכות כוונה סבר כהך לישנא דבמצות צריכות כוונה קמיפלגי וס"ל כר"ג דלצאת בעי כוונה וה"ה לעבור והריא"פ והרמב"מ והרא"ש דסברי הלכתא כר' זירא דראוהו ב"ד דמצות צריכות כוונה וסברי הלכתא כת"ק דמכניסן זוג זוג קשיא הלכתא אהלכתא הא לא קשיא דסוגיין אליבא דרבא אבל ר' זירא איפכא ס"ל אע"ג דלצאת בעי כוונה לעבור לא בעי כוונה והיינו טעמא דת"ק ומנא תימרא מדר' ישוע דמתן דמים דאמר לעבור לא בעי כוונה וקשיא לר' זירא אלא לאו לר' זירא לצאת בעי כוונה לעבור לא בעי כוונה ובין לרבא ובין לר' זירא לעבור בזמנה לא בעי כוונה שלא בזמנה בעי כוונה אלא הא קשיא מדסוגיין כרבא ש"מ הלכתא כוותיה ותו קשיא הלכתא אהלכתא דאנן קיי"ל שבת לאו זמן תפילין ואמרו מכניסן זוג כת"ק ואנן הא אוקימנן טעמא דת"ק משום דשבת זמן תפילין ולעבור בזמנה לא בעי כוונה דאלו שלא בזמנה וודאי בעי כוונה ומהי תיתי למידחיא לכולהי סוגיין ואי מהא דרבא דמשני אפ"ת ר"מ ומשום דרך מלבושי בחול ודאי דליכא למידחיא לכולהי סוגיין משום הכי ואשכחנא דכתב הרמב"נ בס' המלחמות בר"ה בראוהו ב"ד וההיא שמעתא דבריש המוצא תפילין לא מכרע אי לצאת בעי כוונה אי לא דקי"ל שבת לאו זמן תפילין הוא הלכך ליתנהו להנך פירוקי דמפרקי דכ"ע שבת זמן תפילין הוא ובלצאת ולעבור בעי כוונה פליגי אלא כלישנא אחרינא דאתמר התם עיקר למדנו הימנו דמתני לישנא אחרינא הכא ואימא להאי לישנא לא קשיא ולא מידי וכן בירושלמי אסיקו דשבת לאו זמן תפילין הוא ובדרך מלבושו בחול פליגי וכדפרישן התם וכדאמרו התם מכניסן זוג זוג דרך מלבוש ואמרו והיה לך לאות יצאו שבתות ויו"ט שהן גופן אות:

דף צ"ו:

הישן בשמיני כו' ש"מ אע"ג דאמרינן בעלמא אפי' למ"ד מצות אין צריכות כוונה אם כיון שלא לצאת לא יצא כדאמרו רבנן דתוספת באתרוג שיטלנו שלא לצאת ויברך ויצא אבל לעבור למ"ד לא בעי כוונה אפי' כיון שלא לצאת עובר דאי ס"ד לא עבר מאי קו' מישן בק' בסוכה אימא התם בדמכוון שלא לצאת א"נ אע"ג דלא מכוון כיון דתקינו רבנן למיתב בסוכ' בלא ברכה משום ספק שביעי מעיקרא הכי תקינו דאי שביע' הוא יצא ואי שמיני