גאון יעקב עירובין תיא

בחצר נמי דלאו בקרן זוית מיתוקמא ומאי דוחקא לאוקמא בקרן זוית כיון דבחד רוחא אמרינן יורד וסותם ובתרי רוחי לא אמרינן כלל יורד וסותם אפי' כמין גא"ם ולהרז"ה וכולהי פירוקי סוגיין קשיא וחזינן אנן דרב דאמר וקירויו באלכסון כרש"י ובדהאי אלכסון בכולהי כותלי כגון דקרי לי' לביתא בשיפועא נוטה למעלה כזה $ציור בספר$ או כזה $צור בספר$ ואי לא ניחא לך משום דלא אמר כי אורזילא תיהוי בדאנח לה לתקרה באלכסון נוטה לצד פנים או לצד חוץ ולישנא דהרמב"ם הכי משמע וכל גווני אלכסון לא אמרינן בהו יורד וסותם אלא בדמנחא בשוה ושמואל דאמר ביתר מיו"ד לא מצי מוקים לה כרב דא"כ מרוח א' נמי לא דפתחא לא הוי ופי תקרה ליכא בכולה כותל ורב ביו"ד הוא דמוקים לה דמרוח א' הויא פתחא. ומתנינן כי לית לי' בג' אבל בד' אית לי' כדמתני ר"ח וכולהי רבנן ומתרגמינן לה הכי כי לית לי' בדופן ג' אבל בדופן רביעי אית ליה ורב ושמואל באכסדרה פרוצה משתי רוחותי' כמין גאם הוא דקמיפלגי דבכולהי גווני מצינו לאכסדרה ומוקמינן לה בהכי רב סבר אמרינן בב' רוחות כמין גא"ם יורד וסותם ושמואל סבר בחד רוחא אמרינן בתרי רוחי לא אמרינן וכי היכי דאחצר הוינן אילימא ביו"ד מ"ש מרוח אחד כו' והוי בה רבנן קמאי לוקמא בפרוץ מרובה ופריקו לה לר' יודא פריך ה"נ הואיל ורישא ר"י היא קפריך מכדי שני מחיצות לר"י כג' מחיצות לרבנן וא"נ בבונה עלי' טעמא דר"י לאו משום פי תקרה אלא משום דקסבר ב' מחיצות דאורייתא כדאמרינן בשמעתין ובבית לא מהני קורה אלא פסין בעינן מ"מ כיון דרב ושמואל דכ"ע לא פליגי במחיצה רביעית דאמרינן פי תקרה יורד וסותם אפי' לרבנן דקי"ל כוותי' ממילא לר"י אפי' בב' מחיצות ואפי' מפולש:

שמעינן משמעתין נפרצה הבית במלואו מרוח אחת אמרינן פי תקרה יורד וסותם ומדברי הרמב"ם למדנו דהאי לאו מחיצה דאורייתא היא אלא רבנן הוא דשויוה לפי תקרה כמחיצה דלמחות וליסתם דאמר והזורק מרה"ר לתוכה פטור כזורק למבוי סתום שיש לה קורה וקשיא לן אביי דאכשר סיכוך ע"ג אכסדרה אמרינן אביי כרב והא מחיצות סוכה דאורייתא. ולהרז"ה והרשב"א והריטב"א לא אמרן אלא בנפרץ ביו"ד אבל יתר מיו"ד ובמלואה לא כלישנא בתרא. ואי איכא פס ד' או ב' משהויין אפי' ביתר מיו"ד יורד וסותם והריא"פ דלא מייתי להא כלל וכן הרמב"מ לא מפליג בה מידי ס"ל הלכתא כלישנא קמא ואפי' ביתר מיו"ד ומלואה נמי וכן אמר הרא"ש משום דבשל סופרים הלך אחר המיקל והרז"ה גופי' דפריש ללישנא בתרא רב ושמואל לא פליגי השתא הא דקאמר סתמא דתלמודא רב לא אמר כשמואל רב לטעמי' ללישנא קמא הוא דאמר ומדסתים ואמר הבי ש"מ הלכתא כוותי' ואי תימא בהא דלא כהרז"ה אלא קרן זוית עדיפא ממלואה וכדמשמע מדהרא"ש ורבנן דתוס' ומהנך רבוותאי דלית להו דר"ת ואפי' לרב מב' רוחות לא אמרינן יורד וסותם אפי' כמין גא"ם ושמעתין משום דקרן זוית שם מחיצות איקרי ועדיפא במלואה לדידהו מהא ליכא למשמע מינה נפרץ מב' רוחות זה כנגד זה לא אמרינן יורד וסותם לכולהי רבוותאי לבר מרש"י דאפי' מד' רוחות אמרינן יורד וסותם להרשב"א אפי' דאית להו גיפופי עד שיהא עומד מרובה ולהריטב"א לא אמרן אלא במלואו אבל אית לי' פס ד' או ב' לחיין אפילו במפולש אמרינן יורד וסותם ונפרץ מב' רוחות כמין גא"ם לר"ת ולרבותינו בעלי התוס' אפי' במלואן אמרינן יורד וסותם ולהריא"פ והרמב"ם והראב"ד לא אמרינן יורד וסותם אלא