גאון יעקב עירובין תי

לא פליגי דלא אמרינן יורד וסותם כרב כי פליגי בקירויו שלמין לרב סותם לשמואל אפי' בזה אינו סותם. ואנן דקיי"ל כרב להראב"ד בקירוי שלם אינו יורד וסותם ואם נפרץ באלכסון סותם ולהר"י נפרץ באלכסון אינו סותם ובשלם סותם והרשב"א אמר (עבודת הקודש סוף שער א') נפרץ באלכסון אינו סותם וקירוי שלם סותם ואמר ויש מגדולי המורים שהורו בהיפוך וכו'. וכן אמר הרב המ"מ והיינו הר"י והראב"ד והרשב"א דאמר במילואו ויותר על יו"ד אינו סותם כלישנא בתרא וכדאמרי הרז"ה והריטב"א השתא אפי' לדידהו דאוקמי להא דאלכסון כהר"י היכא דניפרץ ביתר מיו"ד אפי' קירויו שלם אי איפרץ דפניו באלכסון לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם דלא עדיפא קרן זוית ממילואו וכן אמרי בהדיא הרז"ה והריטב"א הלכה כלישנא בתרא דביתר מיו"ד לא אמרינן יורד וסותם כל שהוא בקרן זוית או במילואו ואמר הרז"ה להך לישנא לא פליג רב אשמואל דאיכא לאוקמה מתני' בקרן זוית ובד' וביתר מיו"ד אלא רב ניחא לי' לאוקמא ביו"ד ובאלכסון ושמואל ניחא לי' לאוקמה ביתר מיו"ד ובקירוי שלם. והא דאמר הרשב"א נשאר הקירוי שלם סותם. לא אמרן אלא ביו"ד אבל ביותר מיו"ד לא. מיהא מדברי הרא"ש ורבנן דתוס' משמע דקרן זוית שם מחיצות איקרי ועדיפא ממלואו. ולדידהו אפי' ביתר מיו"ד נמי וניחא הא דאמרינן רב לא אמר כשמואל רב לטעמי' והרשב"א נמי אימא כוותי' ס"ל ואמר נשאר הקירוי שלם סותם אפי' ביתר מי' והא דאמר הרז"ה להך לישנא דאמר בעשר כ"ע לא פליגי שמואל דאוקמה למתני' בד' ביתר מיו"ד קשיא מאי אפי' ביתר מיו"ד דאמר הא ביתר מיו"ד דוקא דביו"ד אמרינן יורד וסותם וצ"ל האי אפי' אחצר אבל בית ביתר מיו"ד דוקא והראב"ד דאוקמה להא דרב בקירוי שלם ש"מ לית לי' דר"ת דאמר מב' רוחות כמין גא"ם לרב יורד וסותם דאי כר"ת השתא התם דליכא דפנות כלל אמרת פי תקרה יורד וסותם. הכא דאיכא דפנות עד יו"ד מיבעיא. והריא"פ נמי דאמר בדרב ואע"ג דליכא אלא ג' מחיצות ג' אין הא ב' לא. וכן הרמב"ם אמר בת ג' מחיצות ש"מ לית להו דר"ת ולא אמרינן יורד וסותם אלא במחיצה רביעית. ולדידהו הא דאמרינן משתי רוחות נמי נימא יורד וסותם משום דאוקים רב בחצר בקרן זוית וסתמא בית נמי דומיא דחצר ואיכא שם מחיצות. ולשמואל משום דאכתי לא אסיק אדעתי' כלל לאפלוגי במחיצות כדאמר הרא"ש. וכי אסיק כי לית לי' בג' אבל בד' אית לי' הו"מ לאוקמה אפי' דלאו בקרן זוית ומרוח א' אמרינן יורד וסותם ומב' רוחות לא אמרינן:

וכמה קשיא האי שמעתא דרש"י קשיא כדאותבוהי רבוותאי ותו הא דפריש וקירויו בארבע מכדי תוך מחיצות הוא דאיפרץ מה לי ד' מה לי חדא ארוכה וכי שאני לי' לשמואל משום דלית לה מחיצות וכדאמרן. ותו הא דפצמין כדאמרן ודהר"י ודשאר רבוותאי קשיא הא שמואל גופי' לא אמר בהדיא הא דקירוי בד' אלא אפי' ביתר מיו"ד הוא דאמר ותו לא אלא תלמודא הוא דקא מתרגמא אליבא דשמואל הכי כדאמר מי אית לי' לשמואל וקאמר כדאמרו בי' רב ה"נ. ואי שמואל בהדיא אמר הכי למה לי' לאיתויי מדאמרו בי רב הניחא לרש"י דביתר מיו"ד ליכא לאוקמה כרב דכמאן דלית לי' לבית תקרה דמי וכחצר דמי ואי ביתר מיו"ד אפי' מרוח א' נמי אלא לדידהו דביתר מיו"ד נמי מיתוקמא הא דרב דמרוח א' אמרינן יורד וסותם ופירצה דקרן זוית לא אמרינן יורד וסותם ולא פליג שמואל אלא בחצר דרב אוקים לה ביו"ד דוקא ובקרן זוית דאי ביתר מיו"ד אפי' מרוח א' נמי ושמואל אוקמא אפי' ביתר מיו"ד וקתני מב' רוחות משום בית מנא לי' לתלמודא דשמואל אוקים למתני' בקירויו בארבע ודלא כרב אימא שמואל נמי בקירויו באלכסון קא מוקים למתני' כרב ותו לוקמא בב' רוחות זה כנגד זה כדקשו בה קמאי ולמאן דלית לי' דר"ת מתני' לא תיקשי כלל אפי' דלאו בקרן זוית ולשמואל