גאון יעקב עירובין תח

תקרה וביתר מיו"ד אפילו מרוח אחד נמי אלא דלאו באלכסון ואיכא תקרה והיינו דפריך מ"ש כו':

בתוס' א"נ בקרן זויות משום דאיכא תרתי לגריעותא כו' לדידהו קרן זויות פירצתי' חמירא מפירצה דיתר מיו"ד ולהך לישנא דאמרת ביתר מיו"ד כ"ע לא פליגי ואפי' רב מודי דלא אמרינן יורד וסותם ובקרן זויות האמרת רב לא אמר כשמואל דא"כ הו"ל אכסדרה אלמא יתר מיו"ד חמירא הא לא קשיא התם יתר מיו"ד ומילואה הא ודאי חמירא מקרן זויות דאית לה שם מחיצות. הכא תרויהו בדאיכא שם מחיצות קרן זויות חמירא אלא אי קשיא הא קשיא דאמרי רב דלא אמר אפי' יתר מיו"ד וחצר משום בית משום דס"ל דביתר מיו"ד לא יתיר ר"י אף לאותה שבת כמו בקרן זויות. והא הכא תרוייהו אית להו שם מחיצה ויתר מיו"ד חמירא:

עוד אמרו ולוקמה בב' רוחות זו כנגד זו ומפרקי לה דומיא דחצר דלא הוי מפולש וקשיא לן הא ניחא לרב דחצר לא מיתוקמא במפולש דאי בעשר מב' רוחות נמי פתחה הוי ואוקמוה בקרן זויות בית נמי אע"ג דאיכא לאוקמוה במפולש ובמילואה או ביתר מיו"ד דלא הוי פתחא ומחד רוחא אמרינן יורד וסותם מתרי רוחי ומפולש לא אמרינן יורד וסותם קתני בית דומיא דחצר דליכא לאוקמה במילואה או ביתר מיו"ד דא"כ מרוח א' נמי אלא בקרן זויות בית נמי דומיא דחצר אלא לשמואל דאמר קתני חצר מב' רוחותיה משום בית לוקמא כולה מתני' במפולש ביתר מיו"ד ואיכא גפופי וחצר אפי' מרוח א' הוי פירצה אלא קתני מב' רוחות משום בית ובית מרוח אחד יורד וסותם ובמפולש לא אמרינן יורד וסותם. והריטב"א מפרק לה דהא דאמרינן במפולש דכולי עלמא לא אמרינן יורד וסותם הני מילי במילואה ובהכי קמיירי הא דסוכה והא דגשרים המפולשין דרבנן אסרי אבל בדאיכא גיפופי אפילו מפולש נמי אמרינן יורד וסותם ואפילו ביתר מיו"ד וקשיא הניחא לשמואל דמפולש ובמלואה לא מיתוקמא דא"כ אפי' מרוח א' נמי אלא לרב אכתי תיתוקמא במפולש ובמלואה דאפי' רב מודי דלא אמרינן יורד וסותם ומרוח א' אמרינן ופליגא דהרשב"א דאמר הרשב"א בית שנפרץ זה כנגד זה מפולש אפי' פירצה פחותה מיו"ד ואפי' לא נפרץ במילואה אין פי תקרה סותם אלמא לא ס"ל הא דהריטב"א וצרכינן לפירוקא קמא דסתמא ואפי' מב' רוחות כמין גא"ם:

איכא למימר הא דאמרינן ושמואל אפי' ביתר מעשר להך לישנא דאמר ביתר מיו"ד כ"ע לא פליגי כי פליגי ביו"ד ולשמואל ל"ש יו"ד ל"ש יתר מיו"ד לא אמרינן יורד וסותם ומתני' מרוח א' אפי' יתר מיו"ד אמרינן יורד וסותם ובקרן זוית וקירויו בארבע אפי' יו"ד לא אמרינן יורד וסותם. אבל להך לישנא דביתר מיו"ד פליגי וביו"ד מודי שמואל קמוקים שמואל ביתר דוקא אבל ביו"ד אפי' בקרן זוית וקירויו בד' אמרינן יורד וסותם דהיינו אכסדרה. ולהך לישנא דביו"ד פליגי רב לא אמר כשמואל דא"כ הויא אכסדרה אע"ג דביתר מיו"ד מודי רב:

אמרינן להך לישנא דרב דאוקים בעשר עדיפא דקתני מתני' סתמא נפרצה משתי רוחות מ"מ בין בעשר בין ביתר אבל מרוח א' מיתר בעשר. אבל רב אי אמר כשמואל על כורחי' ביתר דוקא אבל ביו"ד אפי' מב' רוחות מותר וסתמא בדוקא ביותר מיו"ד לא רויחא לאוקמא והיינו דקאמר א"כ הו"ל אכסדרה ורב לטעמי' דאמר באכסדרה ביו"ד מותר:

כי לית לי' כו'. רש"י מתני כי לית לי' בד' אבל בג' אית לי' וכיון דאית לי' בג' מ"מ קשיא משתי רוחות נמי לימא יורד וסותם. וכי תימא אימא שמואל אפי' בב' לית לי' ובא' אית לי' והא דקמיפלגי באכסדרה בבקעה דלית לי'