גאון יעקב עירובין תז

אילא דאוקמוה בשלא במקום מחיצות צ"ת טובח כדאמרן:

האי שמעתא דחצר דפליגי בי' ר"א ורבנן דקשיא ולא מיבעיא לרבוותאי דאמרי ג' מחיצות רה"י ואלו הכא קאמרי רבנן מתוכה לרה"ר פטור. אית לן לאוקמא סתמא חצר שנפרצה לרה"ר שנפרצה מכל רוחות ולית לה מחיצות כלל אלא ממקום מחיצות ולגיו אשתייר קצת והיינו דקתני נפרצה ולא קתני נפלה דנפרצה אשתייר קצת משמע ולגיו ממקום מחיצות אשתייר ור"א ורבנן ברבים שביררו קמיפלגי דר"א לטעמיה א"נ בצידי רה"ר דמקום מחיצות לצידי דמיין והיינו דקא קשיא לן לר"א מקום מחיצות הא דיחיד נינהו וכ"ת כגון שאבדה להן דרך כפי' רש"י והא אמר ר' חנינא עד מקום מחיצות מחלוקת ור"א אפי' לגיו ממקום מחיצות קאמר והא הכא לא אבדה להן דרך והיינו דרבנן דאהדרי לר"א מ"ש מתוכה אע"ג דליכא מחיצות משום דלא ברבים נינהו לאו רה"ר הוא צידי נמי לאו ברבים נינהו ור"א התם לא בקעי כו' מתני' סמי מכאן לרה"ר וכן אמרו רבנן דתוס' וכן בפ"ק לא מתני לרשות הרבים וכן בריא"ף ורא"ש ואוקים נמי בשמעתין דנפרצה לכרמלית:

ר' יודא ור' יוסי בין בנפרצה לרה"ר בין בנפרצה לכרמלית פליגי מדאמר שמואל הלכה כר' יודא בנפרצה לכרמלית ואמר אין הלכה כר' יודא בנפרצה לרה"ר מכלל דבתרוי' פליגי:

גמרא:

מ"ש מרוח אחת דאמר פתחא הוא הא דהר"י לא ידענא:

חדא מאי דוחקי' דהר"י לאוקמי בנפרצה למבוי או לחצר לוקמא בנפרצה לרה"ר וה"ק מ"ש מרוח אחת מג' רוחות דהו"ל שתי רוחות וע"כ בעומד מרובה דאי פרוץ מרובה מי הוי פתחא בתרי רוחי אלא בעומד מרובה ובעשר דאמרינן פתחא הוי משתי רוחות מן הג' דהו"ל ג' רוחות נמי כיון דעומד מרובה ובעשר אלא ביתר מיו"ד וה"ה בפרוץ מרובה מרוח א' מן הג' נמי ותו אי מתני' בשתי רוחות מן הג' מאי דוחקי' דתלמודא לאוקמא בקרן זויות לוקמה בפרוץ מרובא ואיכא פס ד' ולרבנן אה"נ דמרום א' מן הג' נמי הוי פירצה דבתרי רוחי לא שרינן בפס ד' ודקתני משתי רוחות מן הג' דלכ"ע הוי פירצה דאי מרוח אחת לר' יודא פתחא הוי דשרו לחי או קורה מכאן ומכאן אבל בשתי רוחות מן הג' דהו"ל תלתא רוחי לר' יודא נמי לא שרי אלא לאו מתני' בחצר סתומה בפתחא ודשא ומאי רוח א' רוח רביעי ומשתי רוחות ראשונה ושני' ופריך מ"ש מרוח אחד ומ"ש מב' רוחות דלר' יודא כל דמהני מרוח אחד מהני נמי לשתי רוחות ותו במאי אוקימתא בנפרצה למבוי או לחצר הו"ל דיורין הבאין בשבת ככותל שבין שתי חצרות שנפל ובדיורין אפי' ר' יוסי מודי וכדפרישו בתוס' בפ"ק וכולהי רבוותאי ותו הא בשמעתין אוקים למתני' בנפרצה לכרמלית בירושלמי אוקמוה למתני' בדאשתייר פסין דברוח א' ניתרת בפסין ומשתי רוחות אסורה והא דקשיא מדר' יודא פרישנא התם:

ב:

מ"ש מרוח א' דאמרינן פי תקרה כו' דאי משום פתחא תרצה בקרן זויות דלא הוי פתחא אלא בית דאיכא תקרה ע"ש מרות א' דאמרינן פי' יורד וסותם מב' רוחות נמי אי ב' רוחות ממש אי ב' רוחות היינו קרן זויות סוף סוף פי תקרה יורד וסותם:

אמרי בי בירב משמיה דרב כו'. לרש"י רב אוקים לה בדעבידא. כי אורזילא דליכא פי תקורה ודמי לחצר ובעשר דמרוח א' פתחא ומשתי רוחות דהיינו קרן זויות לאו פתחא הוא אבל ביתר מיו"ד אפי' מרוח א' פירצה היא. ושמואל אמר אפי' ביתר מי' וע"כ בדלאו באלכסון דאי באלכסון דהיינו כי אורזילא ליכא