גאון יעקב עירובין תג

הכא דיחיד ושיירא דרבנן לא אחמור בי' רבנן כולי האי ושרי אפי' ב' בקטנה ואחד בגדולה:

והלכתא בעיין לקולא ויהבינן לאמצעי שתים החיצונים ואם יחיד בזה ויחיד באמצע ושנים בזה לרש"י והרא"ש אין נותנין כ"צ אלא לזה של שנים ולהרמב"מ והרשב"א נותנין לזה של שנים ולאמצעי דהוה חצר לזה אבל לחיצון של אחד אין נותנין לו אלא סאתים דלא הוי חצר לאידך חיצון דאיהו לאו תשמישתי' באידך חיצון ובאמצעי ליכא אלא תשמישתא דרב ועוד דמגופף נעשה חצר לשאינו מגופף משום דתשמישתי' בשאינו מגופף ולא שאינו מגופף למגופף:

ב:

הא דאיבעיא להו לרבנן דתוס' תל ברה"ר גבוה ה' ומחיצה ה'. לא ידענא מ"ש הזורק מרה"ר לתוכה דעקירה במקום שרואין פני העשרה והנחה במקום שאין רואין אלא פני חמשה ומ"ש הזורק מתוכה לרה"ר דעקירה במקום שאין רואין פני יו"ד והנחה במקום שרואין פני יו"ד אטו בגברא תליא דלהאי הויא מחיצה ולהאי לאו מחיצה אי מחיצה לכ"ע הוי מחיצה ואי לאו מחיצה לכ"ע לא הויא מחיצה אלא בדוכתא תליא מלתא לגבי דהאי דוכתא הויא מחיצה ולגבי דהאי דוכתא איסתם מחיצה:

ומודה רב חסדא בתחתונה כו' פירש הריטב"א דאי איכא גידוד יו"ד עליונה עומדת על שפתו ורואה פני יו"ד אבל הכא דליכא יו"ד כי שרית להו מימר אמרי מחיצה ה' סגיא הואיל ואין רואין פני עשרה ולדידי' מדרבנן הוא דלא מצטרפי דלמא אמרי מחיצה ה' סגי הא מדאורייתא מחיצה היא וליתא להא דאיבעיא להו לרבותינו בעלי התוס' בתל גבו' ה' ברה"ר:

כגון שהיתה עליונה מגופפת כו' וגידוד ה' ומחיצה ה' איו"ד אמות וה"ק או שיש בה בפתח העליונה גדוד ה' ומחיצה ה' אין מערבין א' דרך הפתח:

א"ל אביי לא תימא מר אימור וכו' דכותל שבין ב' חצירות שנפל דמי לעירב דרך הפתח ונסתם דתרויהו משום דיורין הוא ולא דמי לחצר שנפרצה לרה"ר כדפרישו רבנן דתוס' בפ"ק ואייתי לה הריטב"א הכא:

אין מטלטלין אלא בד"א פירש"י אף כלים ששבתו בחצר דרב לטעמי' דאמר עירבו לא יאמר הריטב"א אע"ג דהכא ליכא למיגזר כיון דלא אמרינן שבה הואיל והותרה הותרה לא אתי לאפוקי מאני מבתים לחצר הכא בשכבר הוציאו ואיכא מאני דבתים בחצר והא דלא פריך הריטב"א הואיל ומעיקרא הוו אסירי אפי' מאני דחצר לאפוקי לאידך חצר משום מאני דבתים השתא נמי אסירי והו"ל נפרץ למקום האסור לו משום דרב לית לי' הואיל והותרה הותרה לית לי' נמי הואיל ונאסרה נאסרה כדאמור בתוס' ואי ליכא מאני דבתים דמעיקרא שרינן השתא מאני דחצר ורבותינו בעלי התוס' אוקמו להא דרב בכלים ששבתו בבתים ולא אמרו כרש"י קסברי רב סתמא קאמר אע"ג דליכא מאני דבתים דמעיקרא ושרו מאני דחצר כהריטב"א:

דף צ"ד:

אמרו הלכתא כשמואל דאמר זה מטלטל עד עיקר מחיצה וכן זה דדיורין הבאין בשבת אין אוסרין דשבת הואיל והותרה הותרה וכן אמר רס"י דבדיורין הבאין בשבת קמיפלגי אי אמרינן הואיל והותרה הותרה והרז"ה אמר אלולי דלא מעיילי רישי בינ' אריותא אימר אני שהלכה כרב דקיי"ל כוותי' באיסורי ומודי רב בדיורין הבאין בשבת דלא אסרי ומודי בחצר גדולה שנפרצה לקטנה בסבת שכל אחת מותרת לעצמה משום