גאון יעקב עירובין תב

תשעה בגדולה כו' אמרו אבל חמשה בגדולה לא וסיפא דקתני תשעה בקטנה פירשוה רבנן דתוס' תנא תשעה איידי דרישא והריטב"א פי' תשעה איצטריכא לי' דקטנה אפי' חד לא משכא:

צואה בגדולה אמר הריטב"א אפי' הרחיק ד"א בקטנה אסור עד שירחוק ד"א בגדולה כדאמר גבי כלאים וצואה בקטנה דשרי בגדולה אמר הריטב"א והוא שהרחיק ד"א ואינו רואה אותה ואין רוח רע דאין מחיצה מועלת לרוח ומקצת רבותינו הצרפתים חולקין בזה:

בתוס':

דא"כ למה מקשה בסמוך ממחול הכרם לאו אקושיא דאימא אקשי לאביי אדקשיא לך להנך אמוראי תיקשי לך מתניתא דמחיצות הכרם אלא דמאי משני התם היינו טעמא ואי אביי נמי מחול הכרם קשיא לי' ה"נ היינו טעמא:

דף צ"ג אלא לאו התם היינו טעמא אע"ג דהכא נמי טעמא איכא כדקתני מפני שהיא כפתחה של גדולה, התם מחיצות דמהניא לחוצה להן אמרינן מן המחיצות ולפנים מגרע קא גרעי דבעינן דלישתייר שיעור שדה לבר מדוושא דכותל דמחיצות מהן ולחוץ מבדילות מהן ולתוכן מחברות דהא בתוכן ליכא מפסיק אבל הכא דהנך גיפופי מהניא לה לגדולה לאבדולי לה מקטנה ולקטנה קא מחברי לה להדי גדולה דאלמלי הן מרחיק ד"א וזרע ואלו השתא אסורה:

ג' קרפיפות וכו' פירש"י והקיפו לדירה במחיצה של שתי וכו' וכן אמר הריטב"א ועשו מחיצות של שתי או טל ערב וכו' והריטב"א לא צריך להאי דהא איהו דאמר בשמעתא דחבלים דפ"ק דקרפף שלא הוקף לדירה במחיצה דחבלים וא"כ הכא בקרפף ממש שלא הוקף לדירה והכי משמע ודהרשב"א (עה"ק שער ג' סי' ג') דהכא כקרפף ממש וכן אמר הרמב"מ ג' מקומות שלא הוקפו לדירה:

נעשה כשיירא כו' ופירש רש"י והאמצעי מותר אפי' גדול כל שהוא אבל לחיצונים לא יהבינן אלא ב"ס וכן באידך בבא נותנין לחיצונים כל צרכן ולאמצעי בית סאתים וכן אמר הרא"ש ופליגא דהרשב"א דאמר כי יהבינן לחד מיני' כל צרכן איניך כחצר דידי' דמיא ושרי כולהי בכל צרכן. ודברי הרמב"ם נוטין לדבריו דסתים ואמר נותנין להן כל צרכן:

והכא בנכנסין ובשער כדאמר הריטב"א ואמר הרשב"א ובלבד שלא יהא בית סאתים פנוי:

והא דהכא דאמרינן דהאי דבמגופף כאלו הוא בשאינו מגופף לא קשיא לרש"י ולרבוותאי אדאשה וציבור ותשעה דאמרת דהאי דבשאינו מגופף כאלו הוא במגופף אבל האי דבמגופף לא הוי כאלו הוא בשאינו מגופף דאימא הכא לענין תשמיש דהאי דבמגופף קא משתמש בשאינו מגופף כאדם המשתתמש בפתח שלו והו"ל שאינו מגופף דשותפות דהאי דאיתי' בי' ודהאי דמגופף. ובשנים החיצונים מגופפים האמצעי משותף לשלשתן להשתמש בו. ובאמצעי מגופף אית לי' שותפות בחיצונה בהדי האי דבחיצונה דאיהו נמי משתמש בי':

שנים בזה ושנים בזה. ולא דמי לתשעה בקטנה ויחיד בגדולה דלענין צרוף בעינן דיחיד דקאי בגדולה כמאן דקאי האידנא בקטנה דמי ובעית מימר דהאי קטנה בטולי בטלה לגבי גדולה דכפתחה הויא וט' לגבי חד לא אמרינן בטלי. אבל לענין שיירא לא בעינן אלא דליהוי האי דמגופף שותף בתשמיש בהדי בן דאינו מגופף וכי איתנהו בי' רובה דלא בטלה נמי נהי דלא בטלי שותף בתשמיש מיהא הוי. א"נ לענין דבר שבקדושה דמדאורייתא בעי עשרה חמירא