גאון יעקב עירובין תא

זרעים אסורין. פירש רש"י ואפי' הרחיק ד"א בקטנה אמר הריטב"א משמי' דרבותינו בעלי התוס' אה הרחיק ד"א בגדולה עד הפתח מותר לזרוע בקטנה כשם שמותר בגדולה גופה בהרחקת ד"א:

ב:

גפנים בגדולה כו'. הא דאמרו משמי' דהר"י דשם הגדולה על הקטנה וכו' לא איתברר לן חדא כרם הקטנה מאן עקר לי' ואי שם הגדולה עלי' הו"ל כאלו הוה בה נמי שדה הגדולה וכאלו כרמה כרם הגדולה הוא אבל לעקורי שם כרם מי עקרינן ותו הא כתיב שדך לא תזרע כלאים. ואי משום דקרא דפן תקדש ולא תזרע כרמך כתיב מ"מ הא רחמנא קפיד אשדה כרם והריטב"א אמר הכא ובמנחות כגון שהזרעים של אחרים ואין ביד בעל הגפנים לעקור את הזרעים שניהן מותרין גדולה שאין דיורי קטנה בגדולה וקטנה שאין בידה לעקור משמי' דהראב"ד אמר דכל הנזרע בהתירא ואיסורא ממילא אתי לא אסרו אלא לאחר שהגדיל בתבואה שליש ובענבים כפול הלבן וכדתנן תבואה שהיתה נוטה תחת הגפן כו' מאימתי תבואה מתקדשת משתשליש וענבים משיעשו כפול הלבן אלמא כל דזרע בהתירא כו' וה"נ שרי לזרוע ולקיים עד שיעשו כפול הלבן אבל גפנים בגדולה דזרע באיסורא אסורין מיד בהשרשה:

אשה בגדולה כו' הא גופה קשיא אמרת באשה ובשיץ ובט' דקטנה בתר גדולה גרירא וכל דאיתניי' בקטנה כמאן דהואי בגדולה דמיא וכי הואי טפל בקטנה כאלו הוה בגדולה אבל טפל בגדולה לאו כמאן דהוה בקטנה דמי ועיקר דהואי בקטנה ליכא למישדייא בתר טפל ובגפנים ובצואה אמרת דכי איתנהו בגדולה כמאן דהוי בקטנה דמי הואיל וקטנה איפרצה במלואה ואסרי עלה אבל כי הואי בקטנה לא הוו כמאן דאיסנהו בגדולה אית לה גיפופי וכדתנן לענין שבת גדולה מותרת וקטנה אסורה וחזינן אנן למיתרגם האי שמעתא דיורי גדולה בקטנה כל דאיתי' בגדולה כמאן דהוה בקטנה דקטנה כפתחא של גדולה היא וכל דאיכא בביתא איכא בפתחא דידה בטילא לגבי ביתא ומאן דדייר בביתא אזיל לי' בפתחא דידי' ואין דיורי קטנה בגדולה דכל דאיתי' בפתחא לאו כמאן דאיתי' בביתי'. דביתי' לא בטיל לפתחה ומאן דדייר בפתחא לית לי' למיזל לביתא דאחרינא היינו טעמא דג' קרפיפות דשמעתין והיינו טעמא דגפנים וצואה ואשה איהי דנקטא לגיטא ולא גיטא נקיט לדידה הלכך אשה בגדולה כמאן דאיתה בקטנה וגט ברשותה אשה בקטנה גיטא לאו ברשותה דאיהי לאו כמאן דקיימא בגדולה דמיא דאין דיורי קטנה בגדולה ציבור בגדולה קטנה פתחיהו היא וכמאן דא תנהו לדידהו בקטנה דמי דקטנה כפתחא וכל דקאים בביתא פתחא אגב ביתא בטילא וכמאן דא תי' נמי בפתחא. ציבור בקטנה וש"ץ בגדולה הואיל וכולהי ציבורא בקטנה לא חשיב ש"צ דבגדולה למיהווי אתרא דכולהי כפתחים לבטולי אגבי' למיהוי כמאן דאיתי' נמי הכא ואחשובי קא מחשבי ציבורא לקטנה דלא ליהוי כמאן דקיימי כולהי בפתחא וש"ץ קאים נמי הכא אנא ש"ץ בדוכתי' הוא דקאי ובקטנה ליתי' ואע"ג דחצר גדולה שנפרצה לקטנה אפי' אלף בקטנה ואחד בגדולה היא כפתח' של גדולה הכא לענין תפילה דציבורא עיקר ואינהו קא משלחו וש"צ אחשובי אחשבי' לדוכתי' דלה ליבטל דוכתי' לגבי דוכתי' דש"צ וכן תשעה דסיפא תשעה עיקר ציבורא נינהי ואחשבוה לדוכתי' דלא ליבטל לגבי דוכתא דחד דהוה טפל לדידהו הלכך תשעה בגדולה קטנה דלית בה אלא יחיד פתחא דגדולה היא וכמאן דקיימי כולהי תשעה אף בקטנה תשעה בקטנה לא בטילא דוכתי' למיהוי פתחא דחד וליהוי כמאן דאיתי' נמי הכא וליתי' אלא בגדולה ואי איתא להאי תרגימא חמשה בגדולה וחמשה בקטנה מצטרפין דהיכא דכי הדדי נינהו ודאי כפתחא הואי כדתנן גבי שבת ודיוקא דסיפא דוקא: