גאון יעקב עירובין שצט

ולמבוי אסו' אפי' היכא דלא עירבו לחצר דקתני בדלא עירבו אבל בעירבו חצר נמי אסו' ור"ש נמי קאמ' לא נשתתפו ובין עירבו בין שלא עירבו ותנא לא נחית לאשמעינן אלא פלוגתא דר"ש ורבנן בחצר ומבוי אבל הא דפליגי בעירבו לא נחית לאשמעינן:

דף צ"ב ומי א"ר יוחנן הכי כו' פירש"י אי אמרת בשלמא עירבו אסי' הכא בעירבו ואע"ג דבראש הכותל ליכא אפי' כלי חצר ולא מיבעיא כלי בתים דהא תרויהו אסירי לאפוקי אפי' מאני, דחצר גזירה משום מאני דבתים והני פירות שבתו בראש הכותל מ"מ אסו' להוריד למטה לחצר שעירבו דאתי לאהדורי להו לראש הכותל ואתי לאסוקי פירי דבתי וש"מ ב' חצירות וחורבה א' ביניהן ועירבה כל חצר לעצמה למאן דאסר בחורבה כחצר דתרויהו אסירי לאפוקי לחורבה אפי' מאני דחצר אסירי אפי' בכלים ששבתו בחורבה לאפוקי לחצר אע"ג דבחורבה ליכא אלא הנך מאני גזירה משום אהדורי וכן א' עירבה וא' לא עירבה לרב הונא רחמ' נותנין לזו שלא עירבה זו שעירבה אסורה אפי' לטלטולי מאני דחצ' דלא עירבה דבחורבה או מאני דבחורבה ולא דמי לחצר דלא עירבה דשרי בדעירבה דסתמא בדידי' קמטלטל כרארש"י ומדברי רש"י נלמד דחייא בר רב לרווחא קאמ' דאמ' רש"י אפי' אי דחק דאבא שרי לדלא עירבה אלמא דרב אפי' לדלא עירבה אסיר משום אהדורי ובעי פירוקא דלא תיקשי מדר"ש דג' חצירות. ולהריטב"א דאמר לרבנן דאסרי חצר וקרפף הנ"מ דתרי גברי אבל דחד גברא שרי איכא למימ' ראש הכותל כקרפף דמי דלא תדיר תשמישתי' ורבינא ה"ק מי א"ר יוחנן הלכה כר"ש דחצר וקרפף רשות א' הן יהא סתמא דכותל כרבנן דאסו' להוריד למטה משום דתרי רשויות נינהו וליכא למשמע מינה הא דאמרן אלא דקשיא אי הכי סתם ואח"כ מחלוקת היא דהכא הא בהדי' קתני ר"ש אומ' א' גגות כו' רשות א' הן ואפ' מהן לקרפף קאמ' כדאמ' רבי בברייתא דשמן ואלונתית:

והאמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה:

בתוס':

ותירץ הרר"א כהן כו' דמתני' דכותל כר"מ לא אתיא דאסר גבוה ונמוך וה"ה כותל וחצר דמאי אריא כותל שבין ב' חצרות אפי' תרויי' דחד גברא נמי לא כדאמ' רש"י אלא כרבנן ובעירבו שנים וכדתנא רישא מערבין שנים משום דגזור אטו מאני דבתים ור' יוחנן נמי דאמ' דר"ש בין עירבו בין לא עירבו מכדי שמענא להו לרבנן באכסדרה ומרפסת דאמרי עירבו לא ומנא לך דר"ש פליג בהא אימא ר"ש בלא עירבו לאו דר' יוחנן ס"ל כשמואל דגזירה דשלש חצרות אלימא מהא דהכא ור"ש דלא גזר התם הכא מיבעיא א"נ קסב' דגזירה דתרווי' שיין וכי היכי דלא גזר התם לא גזר הכא:

וכדאמרינן לשמואל ור' יוחנן ר"ש לטעמי' דלא גזר הא אי לא הוה שמעינן לר"ש דלא גזר הוה אמרינן יאמרו שני כלים בחצ' אחד זה מות' וזה אסו' והוה מוקמינן דר"ש בלא עירבו וכיון דמדר"ש דהכא ליכא למשמע מיני' דהכא בגזירה דעירבו לא קמיירי אלא בחילוק רשויות דקאמ' ר"ש רשות אחת הן ור"ש דלא גזר בעירבו משלש חצרות שמיעא לן הו"ל מחלוקת ואח"כ סתם:

וכי רבי לא שנאה כו' מדלא קאמ' מתניתא דר' חייא לאו פרושי קא מפרש למתניתין דסתם מתני' למטה לבתים ומתניתא דר' חייא רבנן היא ובעירבו דגזור מכלל דידע דר' חייא לפרושי מתני' קאתי ואי קשיא ר' יוחנן למיפלג אמתניתא דר' חייא מנא לי' הא סתמא דמתניתין איכא לפרושי כר' חייא אבע"א ר' יוחנן הכי גמיר ואשכחן אמוראי דפליגי אדר' חייא וכי מותבינן מתניתא הנך דאקבעי בי