גאון יעקב עירובין שצד

הגגין ומגג לגג ולחצר ולשאר רשויות חוץ מן הבתים כלים ששבתו בהן או בשאר רשויות חוץ מן הבתים וכלים ששבתו בבית אם המחיצות שבין גג לגג ניכרות כל אחד מטלטל מביתו לגגו אבל לא לגג חברו ואם אין המחיצות שבינהן ניכרות אפי' מביתו לגגו אסור שכל הגגות פרוצות זו לזו. ואם יש בגג כלי הבית אם ביניהן מחיצות ניכרות אסור להוציאן לגג אחר ככלים ששבתו בבית והן בחצר שאסור להוציאן לחצר אחרת ואם איו מחיצות ניכרות ביניהן ניראין הדברים שמותרין הן בכל הגגות דלא אמרינן כשם שחולקין דיורין למטה כר"ש והא ליכא מחיצות למיפלגינהו והרי הן ככלים ששבתו בבית והן בחצר שמותר לטלטל בכל החצר ואם אין המחיצות החיצונות ניכרות והן יתר מב"ס או גג יחידי והוא יתר מב"ס אין מטלטלין בו אלא בד"א אין בהן אלא סאתים וכן גג יחידי ואין בו אלא ב"ס לירושלמי וכן אמר השר מקוצי וכן אמר הרשב"א מותר לטלטל בכולו וכן גזוזטרא וזיז היוצא מן הכותל ואין חלון פתוח לו מרה"י וכל כיוצא בהן שגבוה יו"ד אע"פ שרחב ד"ט ואין לו מחיצות מקום פטור הוא ולהר"י ורש"י והרא"ש כרמלית הוא ואין מטלטלין בו אלא בד"א ומדברי רבנן דתוס' נלמד דהנ"מ בגג בולט לרה"ר ורה"ר עוברת תחתי' עשה אחד סולם קבוע לגגו והאחרים לא עשו או שעשה סולם צורי שיש לו ד' חווקים והאחרים עשו סולם שאין לו חווקים או שעשה האחד מחיצה קבועה יו"ד סביב לגגו והאחרים לא עשו הוא מותר אפי' מביתו בכל הגגין והן אסורין אפי' מביתו לגגו שכל הגגין כשלו הן והן סילקו עצמן מן הגגין ואם זה שעשה מחיצה או סולם עשה דקה ד' הרי סילק עצמו משאר הגגין ואם יש ביניהן מחיצות ניכרות כל אח' מותר מביתו לגגו וחברו אסור ואם הדקה ראוי' לעמוד עלי' לשמור חצרו או גנתו הוא מותר בכולן והן אסורין שאנו אומרין לשמור חצרו או גנתו עשאן ואם סילק עצמו ואין ביניהן מחיצות ניכרות הן אוסרין זה על זה ואם לא סילק עצמו ויש שם כלים ששבתו בבית אפי' מחיצות ניכרות בין גג לגג ואפי' הן שלא עשו מותרין לטלטלן בכל הגגין כיון שכל הגגין שלו הן הרי הן מטלטלין באותו רשות שהכלים בה מידי דהוה אכלים ששבתו בבית והן בחצר שבאותו חצר מותר לטלטלן בכולה ולא אסרי אלא להוציאן לרשות אחרת ואיבעיא לן הן שלא עשו מהו לטלטל מבית זה שעשה מחיצה או סולם קבוע לגגין. מי אמרינן חמשה לא הוו אורחין לגבי חד כדתנן גבי ביטול רשות בהדר נתנו לו רשותן הוא מותר והן אסורין. או דלמא שאני ביטול רשות כיון דלא הוו אורחין מחזי כמאן דהדרי ומחזקי ברשותי' אבל הכא לאו כל כמיני' לאחזוקי בגגין כיון דלא עבדי נמי כוותי' ממילא כולהי דילי' נינהו ומסתברא דשרי ולא עוד אלא אפי' עברו והוציאו מביתן לגגן דהתם מי שנתן רשותו והוציא אוסר הכא לא אסרי עלי' דהאי דלאו כל כמיני' לאחזוקי בגגין ולא מיבעיא הכא דמחזי כי אורחין דלאו כל כמיני' לאחזוקי ושרי לטלטלי כאורח איזהו מחיצות ניכרות ואיזהו מחיצות שאינן ניכרות חודי' דכותל ודאי לא אהניא אע"ג דלא מכסיא ומחיצה ניראית לעומד מלמעלה בעינן. ואמר הריטב"א ניראין מדברי רש"י אפי' המחיצות המחוברו' למטה עודפות וניכרות למעלה כיון שאין שם מחיצה גבוה יו"ד לא אמרינן גוד אסיק שהרי אינו מכיר שעומד על מחיצה יו"ד וי"א דכל כי האי גוונא מחיצה ניכרת הוא ואמרינן בה גוד אסיק אפי' לרב. ספינה אפי' יתר מב"ס מטלטלין בכולה וכן כפאה לדור תחתי' מטלטלין בכולה אפי' למעלה ואפי' יתר על ב"ס. ומדברי רש"י נלמד שאם כפאה לדור עלי' הוי היקף לדירת מעלה ומותר לטלטל בכולה בין למעלה בין למטה ואם כפאה לזפתה בין למעלה בין למטה עד ב"ס מטלטלין בכולה יתר מכאן אין מטלטלין אלא בד"א. ומקרפף יתר על ב"ס או מגג יתר על ב"ס ואין המחיצות החיצונות ניכרות ולרש"י והר"י אפי' עד ב"ס אין מטלטלין ממנו לחצר או לשאר רשויות שהן רה"י.