גאון יעקב עירובין שצג

תיקן וכ"ת ב' תקנות הוו והא דקרפף רבנן דבתר שלמה תקינו היכא אשכחן לה. ותו הא אנן מבוי וקרפף בחדא מחתא מחתינן להו בשמעתין ומבוי הא בשיתוף תליא דכי נשתתפו שריא קרפף נמי אי דחד גברא או דתרי ועריבו שפיר דמי:

ומגג לחצר דרבנן דאמרי' רשות אחת הן אמר רש"י בחצר דשותפות דוקא דאית לי' רשותא בהדי' אבל מגגו של ראובן לחצרו של שמעון לא ולא ידענא הא מנ"ל אימא ה"ה משל ראובן לשל שמעון כי היכי דחצר ומרפסת אפי' משל ראובן לשל שמעון שרי. דבני חצר ודאי לית להו רשות במרפסת ואימא הא עדיפא דתרוי' רשותא דחד נינהו אבל משלו לשל שותפות מחזי כרה"י ורה"ר, ואי משום דלרבנן גג רשות מיוחד הוא הואיל וחלוק למטה לא גזור אלא גג וגג דתרוי' חלוקין למטה אבל גג וחצר דחצר לא קביעא רשותי' לא וכי היכי דאמרת בשל שותפות אמינא לך נמי בשל חברי' ותדע דגג ואכסדרה אמרינן דשרי אפילו באכסדרה דאחר משום דאכסדרה לית בה דיורין ואי משום דקשיא בעיא דרמי בר חמא ורב ביבי הא תרגימנא לה ולחדותי' מנפשין כי הא לא ידענא:

תניא כוותי' דרב ולא אמר נמי כוותי' דר"י בדר"מ משום דהכא לא תני קרפיפות. והא דלא תני קרפיפות לרב איכא למימר גגין חצרות דפסיקא לי' ל"ש ב"ס ל"ש יתר מב"ס קתני קרקיפות דלא פסיקא לי' דמג"ס ליתר על ב"ס לא מטלטלינן לא קתני. והא דדייקינן לקמן דלא קתני קרפף ומבוי משום דהתם רבותא טפי הו"ל למיתני א"נ מבוי קשיא ני' ואבע"א בין לרב בין לשמואל אטו תנא כי רוכלא ליחשיב וליזיל מ"ש גגין לעצמן וחצרות לעצמן ומ"ש קרפיפות לעצמן וחצרות דקתני איידי דתני רישא דמגגין לחצרות לא קתני הא אלו לעצמן ואלו לעצמן שרו ולקמן דייק ליתני מיני' לקרפף ומבוי לאפוקי מדרבנן דאסרי:

בכולהי שמעתין פירש רש"י מחצרו של יחיד לחצרו של יחיד וכן מחצר של רבים לחצר של רבים משמע הא מחצר של יחיד לחצר של רבים לא דאתי לאפוקי מרה"י לרה"ר. והא נמי לא ידענא מנ"ל הא. אימא כיון דלא קביעא תשמישתי' לא מיחלפי ברה"י ורה"ר ותו הא רש"י הוא דאמר לרבנן מגג לחצר בחצר של שותפות והא קא מפיק מגג דידי' דשל יחיד הוא לחצר של רבים וכי אית לי' שותפות בחצר מאי הוי. ותו הא רש"י הוא דאמר לר"ש דלית לי' עירובי חצרות אלא לכלי הבית ואי איתא לכלים דחצר נמי אית לי' עירובי חצרות מחצר דיחיד לחצר דרבים ועובדא דרבי ור"י נמי אפי' מגג דיחיד לחצר של רבים משמע דסתם גג דיחיד הא וסתם חצר דרבים וכ"ת כי קאמר רש"י לר"מ ורבנן אבל לר"ש לא קאמר היכא אשכחן דפליגי עלי' דר"ש בהא ולא אשכחן להו לרבנן בעלי ההלכות דליפלגי בהא אלא סתמא קאמרי ואפי' משל יחיד לשל רבים שפיר דמי:

הלכתא כר"ש ובין עירבו בין לא עירבו כשמואל ור' יוחנן ואין עירובי חצרות אלא לבתים ולכלים ששבתו בבית שאם הן בחצר זו אסור להוציאן לחצר אחרת אבל כלים ששבתו בחצר ובגג ובכל רה"י חוץ מן הבתים ואפי' בקרפף ובלבד שלא יהא יתר מב"ס מותר לטלטלן ברשויות אחרות בין של יחיד בין של רבים ואפי' משל יחיד לשל רבים. והלכתא כרב הלכך מחיצות שאינן ניכרות לח אמרינן גוד אסיק מחיצתא וניכרות הן כמוקפות לדירה וגגין שמחיצות החיצונו' שסביבותיהם ניכרות הן כמוקפות לדירה ואפי' אלף כורין ואפי' הן של אנשים הרבה ולמטן אסור מבית לבית בלא עירוב למעלן מותר לטלטל בכל