גאון יעקב עירובין לט

יהודה סבר נדון משום לחי ולא הוי כמפולש לרה"ר וה"ה לח עירבו שרי דהא בהא תליא. ודר"י דשמואל היא וסבר בין עירבו בין לא עירבו מותר ורב דאסר נפרצה חצר כנגדו סבר אינו נדון משום לחי הואיל ושוה מבפנים וה"ה סתום ולא עירבו אסור דמבפנים הא פרוץ במלואו למקום האסור לו ואביי לית לי' דרבה וקסבר דר"י אפי' בזה כנגד זה שרי דומי' דמפולש לסרטי' או לבקע' דזכ"ז הוא וקאמר אותו פילוש אסהי' דרך רחבה א"צ כלום ולא אוקים לדרב בלצידי חצר דאי אית' פרושי קמפרש נה שנפרץ לצדי חצר דסתמא לאו בלצדי חצר עסקינן והשתא דא"ר ששת דרב לא אסר פילוש כלל ונפרצי חצר כנגדו משום שריותא בחצר נקטי' ומבוי אסור משום דיורי החצר ובשלא עירבו דר' יהודה נמי דרב היא ולא תליא הא בהא דפילוש ליכא למאן דאסר לי' כיון דלאמצע הוא ולחצר הוא דאיפרץ ולא לרה"ר ור' ששת הוא הדין דמצי מוקים לדרב משום פילוש ובזה כנגד זה דסתמא לא פליג אדרבה אלא הכי גמירא לי' א"נ רב ששת נמי לית לי' דרבה וקסבר בעירבו אפי' זה כנגד זה שרי דפילוש לאמצע חצר לא אסרי כלל א"נ ר' ששת חדא מיני' נקט והא דקאמר בעירבו קא מיפלגי בדר' יוסף אע"ג בעירבו נמי בנראה מבחוץ קמיפליגי קא פריש ואזיל בשלא עירבו בהי מילתא פליגי ובערבו ובפילוש לרשות הרבים בהי פליגי וקאמר בשלא עירבו וסתומה פליגי בנראה מבחוץ ודכ"מ דלמאן דשרי אפי' לצידי חצר שרי דגיפופי דמצד אחד נמי מהני דלא ליסר חצר עלי' כדאמרינן בעלמא ולימא לבוד מרוח אחת ותישתרי ובעירבו ופילוש לרה"ר קמיפלגי בדר"י דא"ר יוסף ל"ש אלא כלה לאמצע אבל לצידי אסור ולא פליגי בפילוש לרה"ר אלא באמצע אבל לצידי רחבה אפי' מאן דאית לי' נדון משום לחי אסור:

והריא"פ אמר אמר רב מבוי שנפרץ במלואו לחצר ונפרצה חצר כנגדו לרה"ר חצר מותרת ומבוי אסור חצר מותרת אע"ג דקבקעי בה רבים דתניא חצר שהרבים נכנסין בזו ויוצאין בזו רה"י לשבת ורה"ר לטומאה ומבוי אסור משום דהו"ל מבוי המפולש לרה"ר. והא דהריא"פ בזה כנגד זה דבשלא כנ"ז הא איסקנא דשרי. ודינא ודאי הכי הוא מדאמר רבה זה כנגד זה אסור אלא הא דמר משמי' דרב אמרה קשיא הא אוקימנא דרב בשלא עירבו ומשום דיורי החצר ובזה שלא כנגד זה דלית בי' משום פילוש לרה"ר ובפילוש לרה"ר לא קא מיירי וכ"ת קסבר רבינו דרב ששת לענין פילוש קא מפליג בין עירבו לשלא עירבו ורב בשלא עירבו משום פילוש קאמר וכהראב"ד א"ה הו"ל לאפלוגי במבוי אסור בין עירבו לשלא עירבו כדקמפליג רב ששת. אלא לאו קסבר לענין פילוש לרה"ר לא שאני לן בין עירבו לשלא עירבו ורב ששת בשלא עירבו משום דיורי החצר אמר ואפי' סתומה. והא לא אצטריך לי' לאיתויי דממתני' דחצר קטנה שמעינן לה ומדקא מפלגינן בדרב בין עירבו לשלא עירבו מכלל דרב בפילוש לרה"ר לא קמיירי והיכי תלי בדרב מאי דלא אמרה רב מעולם. וכ"ת קסברי רבינו דרב תרתי קאמר עירבו ונפרצה זה כנגד זה אסור משום פילוש לרה"ר ולא עירבו ואפי' סתומה אסור משום דיורי החצר וכדאמר הר"י בעל התוספות והא דלא עירבו לא אצטריך לי' לאיתויי' ומייתי להא דפילוש משמי' דרב א"ה הא דאמרת דרב בשלא עירבו נמי קאמר מנא ליה הא. אי קסבר מדאסר זה כנגד זה מכלל דאינו נדון משום לחי דרבה לר"י למ"ד אינו נדון משום לחי אמרו ופליג עלי' דהר"י בהא דאמר דכולי עלמא היא אלא הא דאמר מר הלכתא נראה מבחוץ נדון משום לחי ואמר בזה כנגד זה מבוי אסור קשיא דידי' אדידי' אלא משום דאמר רב במילואו כדאמר הר"י דאי משום פילוש מלואו ל"ל הא מר הוא דאמר משום פילושואומר נפרץ במלואו לחצר במילואו אין שלא במלואו לא ואי משום דלא פריש רב בהדיא כדאמר הר"י כי קאמר הר"י בלצדי החצר דסתמא לאו לצדי החצר אבל זה כנגד זה כי אמר ונפרצה חצר כנגדו תו לא צריך