גאון יעקב עירובין לח

מתניתין. דאי דרב בזה כנגד זה הכא לא דמי להא דמתני' דהתם משום דיורי החצר ובשלא עירבו והכא בשעירבו ומשום פילוש לרה"ר וכיון דבשלא כנגד זה תרתי ל"ל:

והרא"ש מוקי לה ברחב' שיש בה דיורין כהר"י ופירש לדר"ש כרש"י דרב בשלא עירבו ומשום דיורי החצר הוא דאסר ובנכנסין כותלי המבוי לחצר אבל משום פילוש לרה"ר ליכא דבלאמצע קמיירי ונפרצה חצר כנגדו משום שריותא דחצר קאמר לה ומתחזיא דרבינו מוקים לה להא דאביי כהר"י והא דר' ששת כרש"י משום דרבה בר עולא ורב ביבי בהכי אוקמוה ור' ששת תרוי' הוא דאסברה לי' הא דרב דבפילוש לא קמיירי והא דר' יהודה דבעירבו הוא דשרי וכדאמרן ואמר רב ששת כאן שעירבו דר' יהודה בעירבו הוא דשרי דלית' בי' אלא משום פלוש הא בשלא ערבו דאית ביה משום דיורין אסור. והא דרב משום דלא עירבו והא והא בלאמצע ובשלא עירבו דאסר בנכנסין וה"ה דהמ"ל הא והא בשלא עירבו והא בנכנסין הא בשאין נכנסין וחדא מיני' נקיט וה"ה דהמ"ל דרב כדקאי קאי ורב אדרב לא קשיא דרב בשלא עירבו ובפילוש לצידי חצר ודר"י בשעירבו ובלאמצע רחבה כדפריש לה ר' יוסף אלא דר' ששת הכי גמר דרב בפילוש לא קמיירי ומשום דיורין הוא דאסר בשלא עירבו ואנן משום הא דר' יהודה הוא דאיצטרך לן לדרב ששת ואי קשיא לך להרא"ש דאוקים להא דשלא עירבו בנכנסין כותלי המבוי לחצר במאי איפרקא השתא קושיא דרב אדרב בהא דר' ששת דאמר כאן שעירבו כאן שלא עירבו אי משום דאוקמה בנכנסין ר' ששת מי אמר נכנסין כלל ואי משום דרב בפילוש לא קמיירי א"נ קמיירי כדסליק אדעתן מעיקרא בנפרצ' לצידי חצר כדאמר הר"י מאי קושיא הא מן הצד השתא נמי אמרינן דאסר כדהוה סליק אדעתן מעיקרא וכדאמר ר' יוסף ואי בהא דאסברה לדר' יהודה בשעירבו הא בלא עירבו אסור הא אמרת לא עירבו דאסור השתא בנכנסין הוא דאסור ומעיקרא דסליק אדעתין דשרי. בלא נכנסין הוא דסליק אדעתין כדפרש ואזיל דפליגי בנראה מבחוץ וא"נ נימא כדהוה סליק אדעתן דרב יהודה אפי' בלא עירבו שרי ובאין נכנסין נמי דרב אדרב לא תיקשי כיון דרב בנכנסין הוא דאסור ור"י דשרי באין נכנסין הוא דשרי ומעיקרא נמי לא קשיא לן אלא משום דסליק אדעתין דרב אפי' באין נכנסין אסר והוה אמרינן דפליגי בנראה מבחוץ והשתא דאמרת דרב בנכנסין הוא דאסר בלאו דר' ששת נמי לא קשיא מידי ואי משום דר"י בלאמצע קמיירי מי אמר לה רב ששת וכ"ת מדאסר לא עירבו שמעית לי' כדאמר הר"י בשלמא להר"י דמוקי לה באין נכנסין ומשום דנרא' מבחוץ אינו נדון משום לחי נפרץ לצידו ממילא שמעית לה דאיכא תרתי לריעותא אלא להרא"ש דאוקים לה בנכנסין מא"ל תריץ לא אמר הרא"ש דמוקמינן לה הכא אליבא דר' ששת להא דרב בנכנסין דכולהי סוגיין הא בנראה מבחוץ קא מקמינן לה והשתא דא"ר ששת נמי הא לא קאמר דהדרינן בהא ממאי דסליק אדעתין ומוקמינן לה בנכנסין אלא השתא נמי באין נכנסין מוקמינן לדרב ומשום דלא ניחא להו לאוקמה הא דרב בנכנסין דאי איתא פרושי קא מפרש לה דאמורא צריך לפרש דסתמא לאו בנכנסין קמיירי והיינו דקשיא להו דרב אדרב אלא דהרא"ש קאמר למאי דאיפסקא הלכתא בפירקין כמ"ד נראה מבחוץ נדון משום לחי איכא לאוקמה נמי להא דרב אליבא דהלכתא ור' ששת נמי בנכנסין קאמר ודר' יהודה הכי גמר דבעירבו קאמר ואפי' בנכנסין ואי לאו דגמר הוי מצי נמי לאוקמה לדר"י בשלא עירבו ובשאין נכנסין ותלמודין דאמרה והשתא דאמר ר' ששת אוקמה לדרב בשאין נכנסין דאין נדון משום לחי ומיקמו דאיפסקא הלכתא כמ"ד נדון משום לחי ואליבא דאביי ור' יוסף אמרינן הכא דאיהו מוקמי להא דרב בשאין נכנסין מדסתים ולא פריש:

ואנן אית לן לאוקמה לשמעתין ברחבה שיש בה דיורין ואביי סבר מדרב אסר פילוש לרה"ר דרך חצר ורב יהודה שרי במאי פליגי בנראה מבחוץ קאמפלגי ר'