גאון יעקב עירובין שפח

ב' אמות בגג וב' אמות באכסדרא הכא חילוק דיורין ושינוי בעלים קא מיבעיא לי' אי אכסדרה חזיא לדירה קרינן לה והו"ל דיורין חלוקין ודיור דראובן ודיור דשמעון אסרי אהדדי והיינו דקאמר כיון דמגג לגג אסיר משום דיורין חלוקין לרבנן ה"נ אסיר וחורבה חזיא לדירה דקאמר חזיא לדירה ואסיר ואכסדרא לא חזיא לדירה ושרי וכן פירש"י והא דאמר רש"י כיון דמגג לגג אסר טעמיה דרבנן דקפדי אשינוי בעלים היינו דקפדי בכה"ג דחזיא קצת לדירה אשנוי בעלים ואע"ג דליכא דיורין חלוקין למטה והא דארש"י אקושיין ושמואל אליבא דרבנן דאסור מגג לאכסדרא ולחורבה הואיל ואין רשותי' דומות דגג חזיא לדירה טפי מחורבה ואכסדרה וכ"ש הכא דגג חזי לדירה טפי מקרפף מכלל דהכא אכסדרה לא חזיא לדירה ואסור קאמר משום שינוי שם ותשמיש ואפי' דחד גברא וחורבה חזיא לדירה ושרי ולא דיו שדבריו סותרין דברי התלמוד דתלי במגג לגג דחד שמא ומשום חלוק דיורין ושנוי בעלים אלא שדבריו סותרין זה את זה:

לאו היינו דרמי בר חמא כו' אכסדרה חזי לדירה שמעינן מהא דפשיטא לי' דרמי ב"ח אכסדרה קמיבעיא לי' והא רמי בר חמי ב' אמות בעמוד קאמר אלא אנן הוא דאוקמינן לה וממאי דאכסדרה אימא חורבה קמבעיא לי' או מילתא אחריתי. ובעינא מימר דהדר שמיעיא להו מרמי ב"ח דאכסדרה קמבעיא לי':

גגין השוין לר"מ כו' לרש"י והר"י דאמרי כל גבוה יו"ד ורחב ד' וליכא מחיצות נדון ככרמלית קס"ד רב ושמואל דהכא ודהתם בדליכא מחיצות ניכרות כלל ואפי' חיצונות אינן ניכרות וקאמר רב התם לרבנן אין מטלטלין אלא בד' וה"ה לר' מאיר דפרוץ כולו ולית לי' מחיצות והא דקמיפלגי לרבנן להודעך כחו דשמואל דאפי' לרבנן מותר לטלטל בכולו דאמרינן בכל גג וגג גוד אסיק מחיצתא וקא קשי' לי' דרב אדרב ודשמואל אדשמואל התם קאמר רב לרבנן אין מטלטלין אלא בד' אלמא לא אמרינן גיד אסיק והכא קאמר לר"מ מיתר לטלטל בכולו אלמא אמרינן גוד אסיק דאי לא אמרינן לר"מ נמי הא פרוץ כולו ושמואל התם אמר אפי' לרבנן מטלטל בכולו דאמרינן בכל גג גוד אסיק והכא קאמר אפי' לר"מ דלא בעי אלא מבחוץ לא אמרינן גוד אסיק ומשני הכא והתם במחיצות החיצונות שסביבותם ניכרות ושביניהן אינן ניכרות דרב אדרב לא קשיא לרבנן דאמרו כל א' וא' רשות לעצמו אין מטלטלין אלא בד' הואיל וביניהן אין ניכרות כל חד פרוץ לחברי' ולר"מ דאמר רשות א' הן אמרינן מבחוץ גוד אסיק ואפי' ביתר מב"ס קסבר רב הואיל ולמטה לדירה עבידן האי גוד אסיק למעלה והו"ל למעלה נמי מוקף לדירה דשמואל אדשמואל לא קשיא דהכא והתם כל הגגות אית בהו טפי מבית סאתים בחדא לית בי' טפי מב"ס וגג יחידי לרבנן דומיא דגגין לר"מ דאית בי' טפי מב"ס. ולרבנן דאמרו כל א' רשות לעצמו קאמר שמואל כל חד מותר לטלטל בכולי דאמרינן גוד אסיק. ולר"מ דס"ל כולן רשות א' הם הו"ל יתר מב"ס כדארש"י ושמואל סבר הואיל ולא עבידן למעלה לא הוי מוקף לדירה ולירושלמי דאמרה למעלה מיו"ד אפי' רחב ד' מקום פטור וכן אמר הריטב"א משמי' דהשר מקוצי משום דאויר המותר הוא וכן אמר הרשב"א (עובה"ק שער ג' סי' ט':

) גג שאינו יתר על בית סאתים אע"פ שאין מחיצותיו ניכרות וכן יתר מב"ס ומחיצותיו נכרות מטלטלין ממנו אפי' לחצר חברו קס"ד הכא והתם באין מחיצותיהן ניכרות אפי' סביבותם וקאמר רב לרבנן אין מטלטלין אלא בד' משום דפריצי גגין אהדדי אבל לר"מ מקום פטור הוא ומטלטל בכולי ושמואל אמר לרבנן נמי מטלטל בכולו דאמרינן גוד אסיק וכל חד רה"י הוא והכא ידע דביתר מב"ס קמיירי וקשייא לי' דרב דיתר מב"ס אפי' בגובה יו"ד וליכא מחיצות אסירא ורב האמר לא אמרינן