גאון יעקב עירובין שפו

הותרו כל הגגין במחיצות ניכרות דאי אין ניכרות לרב היכא הותרו כולן הא חד אסר אחברי':

דף צ בעי רמי בר חמא כו' הנך בעיי נגר ובר נגר צריכי והא דאמו' בתוס' בעמוד מופלג ד' דאי בסמוך הא נפרץ במלואו לגג לא ידענא בסמוך נמי הא מחיצות ניכרות נינהו ואמרינן גוד אסיק והא דאמר רש"י באכסדרה יתירה על בית סאתים וליכא פי תקרה תרתי ל"ל יתירה מבית סאתים אע"ג דאיכא פי תקרה ודליכא פי תקרה אפי' בית סאתים לא הויא רה"י ותו האי אכסדרה מאי היא אי כרמלית ומגג לכרמלית שרי מאי דוחקי' לאוקמא באכסדרה לוקמא בעמוד כדאמ' רמי ובעמוד פחות מיו"ד ואי רה"י היא אכתי כרמלית ורה"י קמיבעיא לי' ור"ת דאוקמה בעמוד פחות מיו"ד וגג דחשיבא רה"י משום דמהני בי' עירוב לטלטל בכולי' ולא הוי כשאר כרמלית טעמא דמהני בי' עירוב הא לאו הכי כרמלית היא ואע"ג דהאי גג רה"י דאורייתא דמחוץ לכל הגגין איכא מחיצות ניכרות דבהכי קמיירי כולה סוגין משום דפריצי אהדדי קא אסר רב ועמוד פחות מיו"ד כרמלית גמורה הויא וקא מטלטל מרה"י לכרמלית ר"ת לטעמי' דאמ' סלע שבים דפ' הדר (דף ס"ג ע"ב) דאמ' רב אשי סלע יות' מסאתים דשרי לטלטולי מתוכו לים ומן הים לתוכו אע"ג דמדאורייתא רה"י שרי לטלטולי בכרמלית דלמא אמרי רה"י גמורה היא ואתי לטלטולי בכולה ואמ' ר"ת ה"ה בגינה יתירה על בית סאתים וכרמלית שרי לטלטולי מגינה לכרמלית ומכרמלית לגינה מהאי טעמא. וה"נ הוי שרי מגג לעמוד שהוא כרמלית כי היכי דלא ליטלטלו בכולי' אלא משום דהכא לא הויא כשא' כרמלית דמהני בי' עירוב אסיר והריטב"א דאמר אליבא דרש"י דלא מוקמינן לה בשמעתין בעמוד פחות מיו"ד כיון דגג רה"י דאורייתא ואסיר לטלטולי מגג לכרמלית דהוי לי' כרמלית ורה"י כהראב"ד דאמ' התם סלע שבים דוקא דמתוכו לים לא שכיחא כדאמרינן התם אבל קרפף ושאר כרמלית אסירי מהאי להאי לר"ת קשיא ממאי דרמי לא עיין בה דלמא רמי בעמוד יו"ד קמיבעיא לי' דאידי ואידי רה"י נינהו וצריך אתה לומ' לר"ת אע"ג דהאי גג לא דמי לשא' כרמלית כיון דמהני בי' עירוב ואסו' ממנו לכרמלית מ"מ הימנו לרה"י נמי אסו' כיון דהשתא מיהא לא עירבו ואין מטלטלין אלא בד' כי כרמלית דמיין. וקשיא האי אכסדרה היכי דמי אי באכסדרה דכרמלית סוף סוף כרמלית ורה"י קמיבעיא לי' ואי באכסדרה רה"י הא אמרת הימנו לרה"י אסי' הלכך אנו אין לנו אלא כהריטב"א דאוקמה באכסדרה ג' מחיצות וסתם אכסדרה הכי היא כדאמ' ר"ה ופרוצה ברוח רביעי לרה"ר או לכרמלית ולית צה פי תקרה ולסתמה והויא רה"י דאורייתא כרמלית דרבנן דאיפרצה במלואה למקום האסו' לה ודומיא דגג היא דתרוי' רה"י דאורייתא וכרמלית דרבנן נינהו וחילוק רשויות קא מיבעיא לי' כיון דלא חזיין לדירה ואי כהראב"ד דאמ' קרפף ושא' כרמלית אסירי אהדדי ה"נ האי גג אסיר בין לרה"י בין לכרמלית ואי כר"ת והרשב"א דאמרי התם שרי לכרמלית האי גג הכא משום דעירוב מהני אסו' לרה"י ולכרמלית ולא משכחת לה אלא בדכוותי' דהויא רה"י דאורייתא וכרמלית דרבנן ואע"ג דגג מהני עירוב ואכסדרה וחורבה לא מהני עירוב כיון דתרוי' רה"י דאורייתא נינהו שפיר דמי ולא מפלגינן בהכי אלא בכרמלית גמורה דלא שרינן מגג לכרמלית דלמא אמרי רה"י גמורה ואתי לטלטולי כיון דמהני עירוב לא גזרינן:

והא דלא תיפשוט מדתניא גג וחצר ואכסדרה ומרפסת רשות אחד הן ואקימנא כרבנן אמר הריטב"א טובא איכא בתלמודא דסלקא בתיקו בחד דוכתא למפשטי בדוכתא אחרינא וסוגיין דהכא הך מתניתא לא שמיעא להו ומשמי'