גאון יעקב עירובין שפה

ביתא הוא ה"נ כולהי גגין חדא נינהו ובחדא דוכתא אע"ג דכשורות חלוקות אית לכל חד חולקא בי' שרי ככותל שבין ב' חצרות ובהא לא אמרינן הואיל ולוקין למטה למיפלגינהו אלא לאו קסבר רב סתם גגות אינן ניכרית והיינו דסתים ואמ' רב אין מטלטלין בו אצא בד"א ולא פריש במחיצות שאין ניכרות סתמייהו הכי נינהו ובהכי קמיירי מתניתין וכ"ת ניכרות לר"מ מנא לן הא מדתניא בהדיא שמיע לן ומדקתני גבוה יו"ד כדאמרן:

ומי אלימא ממתניתין מהא דתנו דבי שמואל וודאי אלימא קשיא מדמתניתין דמתניתין אימא ה"ק כל אחד רשות לעצמו וכיון דרשות לעצמו הוא אין מטלטלין אלא בד' דפריץ במילואו לרשות אחרת וכ"ת ליתני וחכ"א אין מטלטלין אלא בד"א לא הוה ידעינן טעמא מאי ומתניתא הא בהדיא קתני אין להן אלא גגן הא גגן יש להן אלא ה"ק ומי אלימא ממתניתין דאוקימנא שלא יטלטל כו' ה"נ איכא לאוקמא הכי אין להן אלא גגן בד"א דלגג אחר אפי' ד"א אין להן:

א"ל אביי כו'. ש"מ מדאביי אפי' גג דלא מכסי תורי' דלמעלה כי לא מתחזי מחיצתא לעומד על הגג הו"ל מחיצה שאינה ניכרת דאי לא תימא הכי אימא שמואל נמי ניכרת בעי והתם מחיצה נדרסת קמ"ל אע"ג דלא מכסי לא אמרינן גוד אסיק אלא לאו מחיצה נראות לעומד על הגג בעינן והאי לאו נדרסת ולא משכחת נדרסת אלא בדלא מינכרא והריטב"א דייק מדרש"י דנראית יו"ד בעינן ויש אומרים מקצת' נראית סגי:

א"ל אנא הכי אמרי לכו. ואנן דמתנינן לשמואל דמחיצות שאינן ניכרות מות' לטלטל בכולו דאמרינן גוד אסיק כאביי מתנינן דא"ר יודא אמר שמואל לא שנו אלא שיש דיורין דהו"ל מחיצה נדרסת דאי לא תימא הכי לשמואל תיקשי מתניתין גג קטן אמאי אסו' וכן אמרינן בפירקין אמתניתין דגג גדול מה חצר דדרסי לה רבים כו'. וכן הא דאמ' רב יוסף לא שנו אלא שיש מחיצה לא ס"ל דאמרינן התם אף גג דמינכרא מחיצתא:

וכי הא דא"ר נחמן כו' פירשה הריטב"א אפי' לר"ש ובכלים ששבתו בתוך הבית והוא מות' בכולן כאלו כולן סלו ובעלי הגגין אסורין אפי' להוציא מביתו לגגו דסליקו נפשי' וכן הלכה וכן אמרו בירושלמי מתניתין בשכולן עולין בסולם מצרי או צורי אבל כולם עולין בסולם מצרי וא' בסולם צורי של צורי נעשה כפתח והשאר נעשה כמטפס ועולה כו' וכן אמר הרשב"א:

אמר רבא פעמים שהדקה לאיסו' לרש"י אע"ג דלאו דקה הוא דקאסרה אלא מחיצות העלי' דסתמינהו להדי גגין רבא לכולה עלי' בהדי דקה דקה קרי לה דבעלי' הא עביד לי' תשמישא וקאמ' פעמים שהעלי' ודקה לאיסו' כגון דעבידא להדי תרביצא ואע"ג דהאי דקה מהניא לי' נמי לאשתמושי בכל הגגין כיון דעבידא להדי תרביצא אמר לנטורי תרביצא הוא דעבידא ולא לאישתמושי בגגין והריטב"א תרגמא אליבא דר"ח עשה עלי' על ביתו והותר בכל הגגין וכל הגגין אסורין לבעליהן כההיא דר' נחמן אם עשה איצטבא רחבה ד"ט לפני העלי' הותרו כל הגגין כל א' בגגו כדינו דהא סליק נפשי' מיני' והדרי גגין למארייהו אמר רבא פעמים כו' דקיימו באיסורי' מחמת עלי' של זה דלא אמרי' לסלוקי נפשיה עביד להאי דקה אלא לנטורי תרביצא כיון דאיכא למיתלי בהכי לא תלינן לה דסלוקי נפשי' נמי עביד וכן אמר הרשב"א בין עשה עלי' או סולם קבוע ואח"כ עשה איצטבא הותרו כל הגגין לבעליה ואם ראויה לעמוד עליו לשמו' גנתו או חצרו אינה מתרת שאני אומר לשמו' חצרו עבידי וצריך לומ' דאביי דאמר