גאון יעקב עירובין שפד

אתמר רב אמר כו'. רבותינו בעלי התוס' דייקי ואשכחי דאיכא בין רב לשמואל אפי' לדידן דקי"ל כר"ש ואנן אשכחן נמי לזרוק מרה"ר לתוכו וכגון דגג בולט אפי' חוץ למחיצות הבתים החיצונות וכדאמרו דכי מכסיא בגג הו"ל מחיצות שאינן ניכרות וא"ב לרב הזורק פטו' דלא הויא לא רה"י דלית לה מחיצות ולא רה"ר דלמעלה מיו"ד היא ואפי' למטה מיו"ד גבוה ג' לא הוי רה"ר ולשמואל דאמר גוד אסיק חייב ולענין טלטול נמי א"ב להר"י דאמר כל שאין לו מחיצות ורחב ד' כרמלית לרב אפי' לר"ש אין מטלטלין בו אלא בד"א דהויא כרמלית ולשמואל מות' לטלטל בכולו דרה"י היא ולירושלמי דהוי מקום פטו' לרב מקום פטו' הוא ומות' לבני רה"י ובני רה"ר לכתף עליו ולשמואל רה"י היא ובני רה"י שרו אבל בני רה"ר אסירי וחייבין חטאת והא דקמיפלגי רב ושמואל אליבא דרבנן להר"י כגון שמחיצותיהן שמבחוץ ניכרות ובאמצען כולן מחוברות ואינן ניכרות וכי הא דגג גדול הסמוך לקטן דאוקימנא לרב במחיצות ניכרות והיכא דסמיכי לא מינכר דאי מבחוץ נמי לא ניכרית לר"מ ולר"ש נמי כרמלית נינהו:

הא דאמרי רבנן דתוס' אע"ג דלכלים ששבתו בתוכן נפרץ למקום המות' לגבי כלי בית הוי נפרץ למקום האסו' על כורחך צריך אתה לומ' כן אמתניתין דחצר קטנה שנפרצה לגדולה דקטנה אסורה:

אין מטלטלין בו אלא בד"א קסבר לא אמרינן גוד אסיק מחיצתא וכ"ת כיון דליכת מחיצות מפסיקות ליהוי כחמשה ששבתו בטרקלין דא"צ לערב דביתא חדא הוא ה"נ כולהי חדא נג הויא ובמקום אחד דרשות שניהם שולטת בו שריין כדתנן בכותל שבין ב' חצרות אלו עולין מכאן ואוכלין כו' תריץ הואיל וחלוקין דיורין למטה וכ"ת א"ה הא דאמרינן לר"מ גגין רשות לעצמן חצרות רשות לעצמן מנא לן דלמא עד כאן לא קאמר ר"מ כל גגות רשות אחד הן אלא בדליכא מחיצות מפסיקות הא חצרות דאיכא מחיצות מפסיקות אימא לא הא לא קשיא חדא מתני' סתמא קתני ור"מ אפי' במחיצות ניכרות ביניהן אמר כל גגות רשות אחד הן וכדקתני כל גגות העי' ובעי' איכא הכי ואיכא הכי ורבנן אפי' באין ניכרות קאמרי כל אחד רשות לעצמו ורב ושמואל היא דפליגי באינן ניכרות ועוד אפושי פלוגתא לא מפשינן ודכ"ע אית להו הא דר"ש דשינוי בעלים ליכא אלא בבתים דקביעי תשמישתי' כי פליגי בגגין לרבנן משום דחלוקין דיורין למטה או גג וחצר לר"מ משום תל ברה"ר או חצר וקרפף משום דלא שוו תשמישתי' ואפי' גג וחצר שרי רבנן וכדאמרינן בשמעתין ועוד תניא בהדיא וכלים ששבתו בחצר מותר לטלטלן בחצר דברי ר"מ וכ"ת תרצת חצרות בגגין אימא בניכרות מודי להו לרבנן הואיל וחלוקין למטה. תריץ מדקתני ובלבד שלא יהא גג גבוה יו"ד גבוה יו"ד דאיכא משום תל הוא דלא הא מחיצות שוות כגון שעשו כל אחד עליות על גגו אין מחיצות ניכרות רשות אחד הן ועוד מדתניא לכלים ששבתו בחצר מות' לטלטלן בחצ' בגגין מות' לטלטלן בגגין גגין דומיא דחצר מה חצר ניכרין בין זו לזו אף גגין ניכרין בין זה לזה:

ב:

אלא רב קשיא אמר הריטב"א הו"מ לאוקמא מתניתין במחיצות הניכרות ואנן אית לן למיפרק אי רבנן במחיצות הניכרות. מנא לן לרב דבשאינן ניכרית אין מטלטלין אלא בד' אמות דפרוץ במלואו למקום האסור לו דלמא בשאינן ניכרות כולן רשות אחת הן עד כאן לא קאמרי רבנן כשם שדיורין חלוקין למטה כך חלוקין מלמעלה אלא בניכרות דאמרינן גו אסיק ואיכא מחיצות מפסיקות אלא דלא קביעי תשמישתי' אמרינן הואיל ולמטה קביעה וחלוקה למעלה נמי חלוקה אבל באינן ניכרות לא אמרינן גוד אסיק וליכא מחיצות מפסיקות א"נ הוה תביעא תשמישתי' לא עדיפי מה' ששבתו בטרקלין דכולה חדא